הבדלים בין גרסאות בדף "נר חמישי של חנוכה"
(←מעלתו) |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:נר חמישי.png|ממוזער| | + | [[קובץ:כתיק נר חמישי.png|ממוזער|[[כתבי יד קודש]] על מעלת נר חמישי של חנוכה]] |
| − | '''נר חמישי של חנוכה''' | + | '''נר חמישי של חנוכה''' (מכונה גם "'''א [[יום טוב]] ביי חב"ד'''"{{הערה|מ[[שיחה|שיחת]] נר חמישי של חנוכה, [[תשמ"ז]].}}) הינו יום בו מדליקים חמישה נרות ב[[חנוכיה]], יום זה מצוין בקרב [[חסידות חב"ד]] כיום עם מעלות גדולות ומיוחדות בין השאר כיון שבו 'גובר' הצד המואר של החנוכיה ומדליקים את האור ברוב הנרות, ונוהגים להעניק ביום זה '[[דמי חנוכה]]' בדגש ובתוספת. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | נר חמישי יחול תמיד בתאריך [[כ"ט כסלו]], ערב [[ראש חודש]] [[טבת]]. | |
| − | + | ==מעלתו של יום זה== | |
| + | ביום זה [[אדמו"ר הזקן]], בעל ה[[תניא]], יצא [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|ממאסרו השני]] בשנת [[ה'תקס"א]]. [[הרבי]] מסביר, שאירוע זה קשור למעלת נר החמישי. | ||
| − | + | [[אדמו"ר הריי"צ]] הגדיר יום זה כ'יום טוב חסידי' ("א חסידישער יום טוב"), אך ציין שגם יום טוב חסידי שייך לכלל ישראל ולא לחסידים בלבד{{הערה|שיחת נר חמישי של חנוכה תש"ג, ספר השיחות תש"ג עמוד 22. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 128.}}. | |
| − | + | הרבי מביא{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989120 שיחת ליל נר חמישי של חנוכה ה'תשי"ג].}} את המחלוקת בין [[בית שמאי]] ל[[בית הלל]], בעניין סדר הדלקת נרות חנוכה, ושבלילה החמישי מתהפך המצב, ומכאן ואילך יש לבית הלל יותר נרות מלבית-שמאי. לכן יש ביום הזה שמחה יתרה. | |
| − | הרבי | + | בשיחה של הרבי{{הערה|אור ל[[כ"ט כסלו]], נר חמישי של חנוכה [[ה'תש"מ]].}} מובא, שכבר דובר כמה פעמים שנר חמישי של חנוכה נבדל מהימים האחרים של חנוכה, שאז ישנה הוספה מיוחדת בעניינים טובים לגבי שאר ימי חנוכה. |
| − | == | + | הרבי מביא שם דוגמא, כמו ש[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שאביו, [[הרבי הרש"ב]], היה נותן [[דמי חנוכה|מעות חנוכה]] בנר רביעי או בנר חמישי של חנוכה. |
| − | + | ||
| − | * | + | בין העניינים המיוחדים שבנר החמישי של חנוכה הוא שהוא |
| + | חל ב[[כ"ט בכסלו]], שהוא ערב [[ראש חודש]] [[טבת]]. ובנוסף על המעלה הכללית מכל ערב ראש חודש שכולם נקרים כך, כ'[[יום כיפור קטן]]', ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא בימי חנוכה, בנר חמישי שאז לא אומרים '[[תחנון]]'. | ||
| + | |||
| + | הרבי מוסיף ומבאר שאף על פי שישנם עוד חודשים שאין אומרים תחנון בתפילת מנחה שלפניהם, כמו בערב ראש חודש [[אייר]], כיוון שכל חודש [[ניסן]] לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש חודש [[חשוון]] ועוד, ביום זה, יש בו גדר מיוחד שבערב ראש חודש [[טבת]], כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם ימי ה[[חנוכה]]. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה שכתוב ב[[מגילת תענית]] שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב. | ||
| + | |||
| + | ==סיפורו של הנר החמישי== | ||
| + | זמן קצר לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], פירסם הרב [[אהרון דב הלפרין]] עורך [[שבועון כפר חב"ד]] סיפור מופת ארוך ומופלא ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לימים התפרסם הסיפור בספר 'ורבים השיב מעוון' המאגד סיפורי מופת מהרבי שהתפרסמו בשבועון לאורך השנים.}} תחת הכותרת 'סודו של הנר החמישי'{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_1332/ לקריאת הסיפור באתר חב"ד אור אין סוף].}}, והסיפור גרם להתעוררות גדולה בקרב קהילת חסידי חב"ד בארץ{{מקור}}. | ||
| + | |||
| + | בשנים מאוחרות יותר התעורר סביב סיפור זה פולמוס נרחב, כאשר החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] הציג תמיהות המעוררות חוסר אמינות בסיפור כפי שסופר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=328 סיפורים וגלגוליהם, '''נפלאות "הנר החמישי"''']}} ומסקנת החוקר כי יש לפקפק גם באמינותם של שאר הסיפורים שנתפרסמו באותה תקופה בסידרת "ורבים השיב מעוון"{{הערה|1=[https://www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99/41027715 נפלאות נר החמישי, פירכות לסיפור הידוע] כרמים}}. | ||
| + | |||
| + | ==אצל הרבי== | ||
| + | הרבי נשא דברים בפני החסידים פעמים רבות בנר חמישי, אך לאורך השנים חלו שינויים מסויימים באופי ההתכנסות: | ||
| + | *שיחה לתלמידי התמימים - תשי"ב, תשי"ג, תשי"ד, תשט"ו, תשט"ז, תשי"ז, תשי"ח, תשי"ט, תש"כ, תשכ"ד | ||
| + | *[[התוועדות]] - תש"ל, תשל"ו, תש"מ | ||
| + | *[[ראלי]] - תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"נ | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4279864 שיחה של הרבי בליל חנוכה נר חמישי בשנת [[ה'תשי"ב]]] באתר בית חב"ד. | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4279864 שיחה של הרבי בליל חנוכה נר חמישי בשנת [[ה'תשי"ב]]] באתר בית חב"ד. | ||
| + | *הרבי מדבר על מעלת הנר החמישי ב[[יידיש]] [[קובץ:Icons-mini-file_acrobat.gif|16x16px|קובץ PDF|קישור=http://chabadpedia.co.il/images/b/b7/Vol_15%2C_p_545.pdf]] | ||
| + | |||
| + | {{חנוכה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | + | ||
[[קטגוריה:חנוכה]] | [[קטגוריה:חנוכה]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:21, 12 בדצמבר 2023
נר חמישי של חנוכה (מכונה גם "א יום טוב ביי חב"ד"[1]) הינו יום בו מדליקים חמישה נרות בחנוכיה, יום זה מצוין בקרב חסידות חב"ד כיום עם מעלות גדולות ומיוחדות בין השאר כיון שבו 'גובר' הצד המואר של החנוכיה ומדליקים את האור ברוב הנרות, ונוהגים להעניק ביום זה 'דמי חנוכה' בדגש ובתוספת.
נר חמישי יחול תמיד בתאריך כ"ט כסלו, ערב ראש חודש טבת.
מעלתו של יום זה[עריכה]
ביום זה אדמו"ר הזקן, בעל התניא, יצא ממאסרו השני בשנת ה'תקס"א. הרבי מסביר, שאירוע זה קשור למעלת נר החמישי.
אדמו"ר הריי"צ הגדיר יום זה כ'יום טוב חסידי' ("א חסידישער יום טוב"), אך ציין שגם יום טוב חסידי שייך לכלל ישראל ולא לחסידים בלבד[2].
הרבי מביא[3] את המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, בעניין סדר הדלקת נרות חנוכה, ושבלילה החמישי מתהפך המצב, ומכאן ואילך יש לבית הלל יותר נרות מלבית-שמאי. לכן יש ביום הזה שמחה יתרה.
בשיחה של הרבי[4] מובא, שכבר דובר כמה פעמים שנר חמישי של חנוכה נבדל מהימים האחרים של חנוכה, שאז ישנה הוספה מיוחדת בעניינים טובים לגבי שאר ימי חנוכה.
הרבי מביא שם דוגמא, כמו שאדמו"ר הריי"צ סיפר, שאביו, הרבי הרש"ב, היה נותן מעות חנוכה בנר רביעי או בנר חמישי של חנוכה.
בין העניינים המיוחדים שבנר החמישי של חנוכה הוא שהוא חל בכ"ט בכסלו, שהוא ערב ראש חודש טבת. ובנוסף על המעלה הכללית מכל ערב ראש חודש שכולם נקרים כך, כ'יום כיפור קטן', ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא בימי חנוכה, בנר חמישי שאז לא אומרים 'תחנון'.
הרבי מוסיף ומבאר שאף על פי שישנם עוד חודשים שאין אומרים תחנון בתפילת מנחה שלפניהם, כמו בערב ראש חודש אייר, כיוון שכל חודש ניסן לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש חודש חשוון ועוד, ביום זה, יש בו גדר מיוחד שבערב ראש חודש טבת, כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם ימי החנוכה. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה שכתוב במגילת תענית שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב.
סיפורו של הנר החמישי[עריכה]
זמן קצר לאחר ג' תמוז תשנ"ד, פירסם הרב אהרון דב הלפרין עורך שבועון כפר חב"ד סיפור מופת ארוך ומופלא בשבועון כפר חב"ד[5] תחת הכותרת 'סודו של הנר החמישי'[6], והסיפור גרם להתעוררות גדולה בקרב קהילת חסידי חב"ד בארץ[דרוש מקור].
בשנים מאוחרות יותר התעורר סביב סיפור זה פולמוס נרחב, כאשר החוקר הרב יהושע מונדשיין הציג תמיהות המעוררות חוסר אמינות בסיפור כפי שסופר[7] ומסקנת החוקר כי יש לפקפק גם באמינותם של שאר הסיפורים שנתפרסמו באותה תקופה בסידרת "ורבים השיב מעוון"[8].
אצל הרבי[עריכה]
הרבי נשא דברים בפני החסידים פעמים רבות בנר חמישי, אך לאורך השנים חלו שינויים מסויימים באופי ההתכנסות:
- שיחה לתלמידי התמימים - תשי"ב, תשי"ג, תשי"ד, תשט"ו, תשט"ז, תשי"ז, תשי"ח, תשי"ט, תש"כ, תשכ"ד
- התוועדות - תש"ל, תשל"ו, תש"מ
- ראלי - תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"נ
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיחה של הרבי בליל חנוכה נר חמישי בשנת ה'תשי"ב באתר בית חב"ד.
- הרבי מדבר על מעלת הנר החמישי ביידיש
| חנוכה | ||
|---|---|---|
| נס חנוכה | יוון • גזירות אנטיוכוס • מרד החשמונאים • נס פך השמן | 
|
| חג החנוכה | מגילת אנטיוכוס • קריאת ההלל • ועל הניסים • סביבון • דמי חנוכה • ערב לביבות • נר חמישי • זאת חנוכה • הנרות הללו • אכילת מאכלי חלב ושמן | |
| נרות חנוכה | הדלקת נרות חנוכה • חנוכיה • הדלקה מרכזית • מבצע חנוכה | |
| ניגונים | הנרות הללו • הנרות הללו (ב) • יוונים נקבצו עלי | |
הערות שוליים
- ↑ משיחת נר חמישי של חנוכה, תשמ"ז.
- ↑ שיחת נר חמישי של חנוכה תש"ג, ספר השיחות תש"ג עמוד 22. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 128.
- ↑ שיחת ליל נר חמישי של חנוכה ה'תשי"ג.
- ↑ אור לכ"ט כסלו, נר חמישי של חנוכה ה'תש"מ.
- ↑ לימים התפרסם הסיפור בספר 'ורבים השיב מעוון' המאגד סיפורי מופת מהרבי שהתפרסמו בשבועון לאורך השנים.
- ↑ לקריאת הסיפור באתר חב"ד אור אין סוף.
- ↑ סיפורים וגלגוליהם, נפלאות "הנר החמישי"
- ↑ נפלאות נר החמישי, פירכות לסיפור הידוע כרמים
