. . בבואנו מיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר, "מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש" ונותן כח לכל ההולכים בדרכיו, שזה עתה חגגו ("געּפראוועט") את יום ההילולא שלו בכל מקום ומקום – יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במילוי הוראותיו ע"ד לימוד והפצת תורת החסידות, באופן שיהי' ניכר בכאו"א מישראל שהוא יהודי שלמד חסידות וכל מציאותו חדורה בתורת החסידות. ובהדגשה – כאמור – שהפצת המעיינות חוצה היא העבודה העיקרית דדורנו זה . . כיון שדור זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, שתהי' כשיפוצו מעינותיך חוצה
כשם שמצותתפלין, על דרך משל, יש לה מקום קבוע בראש ובזרוע, ומרגיש כובד התפלה של ראש וההידוק דתפלה של יד כן הוא במצות אהבה ויראה, וכמו שכתב הרמב"ם (יסודי מתורה פרק ב' הלכה א'): "האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבה וליראה אותו שנאמר "ואהבת את ה' אלוקיך" ונאמר "את ה' אלוקיך תירא", הנה שיעור מצות אלו הוא אשר יורגשו בהרגש גופני בבשר הלבממש, וכמו אדם הפוגש את אוהבו הנאמן, ולא זו בלבד אז אים זאל ווערען גוט פון דעם (= שיהיה לו טוב מזה), שישכח על כל הדברים המעיקים אותו, אלא עוד שיתעורר בו חיותפנימי בתקוה טובה, כי לבו טוב עליו, וכן במדת היראה נופל עליו פחד גדול ומורא, כי בשעה ההיא הוא נזכר על כל עניניו הלא טובים במחשבהדבור ומעשה, ולבו יכאב בכאב מורגש מיראת העונש ביראת שמים ולפעמים הוא ברגש של ירא בושת או גם יראת הרוממות.
