מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית היה מסע חיזוק רוחני שערך אדמו"ר הריי"צ לאחר יציאתו מרוסיה, המסע שהחל בי"ב אלול תרפ"ט נמשך קרוב לשנה, והסתיים בכ"א בתמוז תר"צ, ובמהלכו ביקר במדינות רבות ברחבי ארה"ב, ביניהם: מלוואקי, בולטימור, שיקאגו, דטרויט, ס. לואיס וניו יורק. הביקור עורר רבים מיהודי ארצות הברית להתחזק ביהדותם, וחיזק את חסידי חב"ד ברחבי ארצות הברית ומיסד את פעולותיהם.
מטרה נוספת בביקור, היתה גיוס תומכים ודעת קהל לטובת יהודי רוסיה הנאנקים תחת המשטר הסובייטי[1].
במידה רבה, ביקור זה היווה את הבסיס והיסוד להתיישבותו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית עשר שנים מאוחר יותר, בעיצומה של מלחמת העולם השניה בט' אדר שני ת"ש.
תוכן עניינים
הרקע למסע
עם שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו ואילוצו לצאת מגבולות ברית המועצות, החל אדמו"ר הריי"צ לפעול במקביל לשמירת הגחלת היהודית ברוסיה על ידי עידוד החסידים שנותרו מעבר למסך הברזל והעברת הוראות חשאיות עבורם, וכן ליצירת דעת קהל עולמית וגיוס כספים לתמיכה בפעילות היהודית מעבר למסך הברזל.
בכ"ו שבט תרפ"ט כתב מזכירו של אדמו"ר הריי"צ ר' חאטשע פייגין לראש אגודת חסידי חב"ד ר' ישראל ג'ייקובסון כי לטובת פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ נוצר מצב כי ישנו הכרח בעריכת מסע בארצות הברית, וביקש ממנו להכין את הדרוש לעריכת המסע.
בהמשך לכך, נערכה אסיפת היערכות והכנה בד' ניסן אליה נקראו חסידי חב"ד בארצות הברית, ותוצאותיה דווחו לאדמו"ר הריי"צ שכתב בכ"ז ניסן מכתב כללי אל חסידי חב"ד במדינה: "הסכמתי למאות בעזרתו ית' בקשת אנ"ש שי' לבוא צלחה אל מדינתם הט' על משך איזה זמן, כמובן כאשר יסודרו כל עניני ההוצאה הדרושה בעתה ובזמנה ובזריזות, בכדי להגיע אל המועד המוגבל בהצלחה, לטובה ולברכה".
לאחר הודעתו הרשמית של אדמו"ר הריי"צ על ביקורו המתוכנן, נערכו מספר אסיפות מקומיות בבתי הכנסת השונים בנוסח האר"י בהם התפללו חסידי חב"ד, וכן עוד אסיפה כללית נוספת שהתקיימה בחג הגאולה י"ג תמוז.
בתחילה נסתה אגודת חסידי חב"ד לשכור אדם מיוחד שיתעסק בהכנות המעשיות לביקור, אך בפועל לא נמצא אדם מתאים לזה, והרב ישראל ג'ייקובסון לקח את האחריות על עצמו.
בראש חודש אלול החלו להתפרסם בעיתונות היהודית מודעות הקוראות לציבור לבוא ולהקביל את פניו של אדמו"ר הריי"צ, וכן נשלח מכתב לראשי ולרבני הקהילות ברחבי ארצות הברית:
בא היום שקוינו וצפינו אליו בכליון ע־ינים, ואתנו יחד כל עם ישראל. יום ג', י"ב אלול (17 לספטמבר) הוא היום שבו אנו מקוים לקבל פני גאון ישראל וקדושתו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ שניאורסאן שליט"א, המפורסם בעולם בשם הרבי מליובאוויטש, הבא אלינו. חג יהיה היום הזה לבל אחינו בני ישראל בארה"ב, בו נכונים רבבות אלפי ישראל מכל קצוי המדינה לזכות לקבל פני מגינה ולוחמה חגדול של התורה והיהדות המוסר נפשו בשביל כל הקדוש לעם ישראל . . תנו כבוד לתורה! הכינו וחושו לבוא להשתתף יחד עם כל גאוני וגדולי מדינתנו בקבלת פנים הנהדרת אשר תערך בשבילו! השם יתברך יעזרנו למצוא בהופעת צדיק דורנו נחם והתעודדות בצערנו הגדול של אומתנו, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
הגעת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית
בזמן בו טרחו חסידי חב"ד בארצות הברית בהכנות לקראת בואו, ערך אדמו"ר הריי"צ את מסעו לארץ הקודש שהסתיים בט"ז אב, ולאחריו נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לבאדען שבגרמניה, בה התעכב מיום רביעי כ"ב אב עד יום שני ד' אלול.
במהלך ימי שהותו בגרמניה, נסע חתנו הרש"ג לברלין וריגא, ובינתיים הגיע הרבי לבקרו ביום שישי א' אלול יחד עם הרב מנחם מענדל רוטשטיין. כאשר חזר הרש"ג מריגא בד' אלול, חזר הרבי לברלין, ואילו אדמו"ר הריי"צ המשיך עם הרש"ג בנסיעתם לארצות הברית דרך צרפת.
בו' אלול נסעו אדמו"ר הריי"צ והרש"ג מפריז להאווער, שם עלו על ספינה שנסעה לארצות הברית. לנסיעה זו הצטרפו ר' מרדכי דובין, חתנו הרש"ג, ודודו הרב משה הורנשטיין, בעוד מזכיריו האישיים ר' חאטשע פייגין ור' חיים ליברמן נסעו מספר ימים קודם לכן.
הנסיעה ארכה כשבוע, והגיעה לחופי ארצות הברית בי"ב אלול תרפ"ט.
תחנותיו של אדמו"ר הריי"צ
עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, השתכן בבית ששכר עבורו ר' ישראל ג'ייקובסון באמצעות ידידו ר' גבריאל דבורקין בבית מספר 184 ברחוב ברוקלין שבשכונת קראון הייטס שהיתה אז מרכז יהודי-מודרני, ואת התושבים בו הגדיר הרב ג'ייקובסון כ"מקום מגורי העשירים והמתיוונים".
חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא אדמו"ר הריי"צ לאסיפת רבנים מיוחדת שנערכה ביום שני ח"י אלול במעונו בבית מס]ר 4515 שבשדרה ה-14 בברוקלין. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות רוסיה ומוסדות חב"ד בפולין. בין הרבנים החשובים שהגיעו לאסיפה זו היה הרב אליעזר סילבר שכאשר הגיע לפגוש באדמו"ר הריי"צ הניח על שולחנו של סכום כסף גדול מאד. אולם הרבי החזיר לו את הכסף באומרו: "אני מקבל כסף רק מחסידים"[2], ומאז אותה פגישה העריץ הרב סילבר את אדמו"ר הריי"צ והתקרב אליו מאד, וסייע רבות למוסדותיו ופעולותיו.
בכ"ו אלול שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב מיוחד אל חסידי חב"ד בארצות הברית, וביקש מהם לקבוע שיעור חסידות שבועי מידי יום שלישי בערב בכל קהילה חב"דית ברחבי המדינה.
לקראת ראש השנה, ביקשו לשכור עבור אדמו"ר הריי"צ דירה נוחה יותר שתהיה קרובה לבית כנסת בנוסח חב"די, ולצורך כך שכרו דירה של רופא בשכונת בראנזוויל הסמוכה ברחוב סטאן 312, ובדירה זו התגוררו אדמו"ר הריי"צ ופמלייתו במשך ימי החג, וכן נערכו שם הסעודות, בעוד הרופא עצמו שכר לעצמו דירה אחרת בה השתכן בימי החג.
במשך ב' הימים של ראש השנה התפלל אדמו"ר הריי"צ באריכות גדולה ולא עלה על יצועו כלל, וביום השני אמר שתי מאמרי חסידות במעמד קהל רב. בשל ריחוק מקום דירתו ממקום מים, לא הלך אדמו"ר הריי"צ לערוך 'תשליך', ובמקום זה נסע בעשרת ימי תשובה.
ביום כיפור שהה אדמו"ר הריי"צ במשך כל המעת-לעת בבית הכנסת, ובימי חג הסוכות שהה בדירתו שבקראון הייטס, שם גם התוועד והתפלל עם חסידי חב"ד שבאו לשהות במחיצתו.
בכ"ה תשרי הוזמנו אנ"ש להתוועדות מיוחדת בביתו של הרבי, ובהמשך לאסיפה זו בה עורר הרבי על הסדר הנדרש באגודת חסידי חב"ד, נערכה חלוקה של חסידי חב"ד לפי אזורים ומחוזות, ואנ"ש נרשמו בפנקסים מיוחדים והתחייבו לקיים את תקנות האגודה, כאשר בראש הפנקסים רשם אדמו"ר הריי"צ בכתב ידו: "ובגלל הדבר הזה יברך השי"ת אותם, ביתם, זרעם, וזרע זרעם יחיו, בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר".
בסיום חודש חשון חזר ר' מרדכי דובין ללטביה, ואילו אדמו"ר הריי"צ נותר עם שאר בני הפמליה לעסוק בעניני הכלל ובחיזוק היהדות בארה"ב, כאשר הוא נפגש מידי יום עם דיפלומטים, סנאטורים, חסידי חב"ד ויהודים מכל שדרות העם, מקבל אותם ליחידות ומעורר על שמירת תורה ומצוות וביחוד על טהרת המשפחה.
הנסיעה לפילדלפיה
הנסיעה לבולטמור
הנסיעה הראשונה לוושינגטון
הנסיעה לשיקאגו ודטרויט
בכ"ח שבט תר"צ כאשר היה הרבי הריי"צ בשיקגו, בעת ביקורו בארה"ב, כתב אל הרב סילבר באיגרת ג'תתכז: "השמועות הבאות מרוסיא מאת הרבנים ומשמשי בקודש, מבהילות הנה. ומעידות אשר מצבם של הרבנים שמה כבר ירד למדריגה שאין למטה הימנה. צרותיהם מי יוכל לספר ועוברות כל גבול. נתונים המה לקלון ולשמצה, מטה לחמם נשבר, מגורשים ממעונותיהם, מיסים וארנוניות מטילים עליהם בסכומים כאלו שאי אפשר לשלמם, וזה גורם אחריו מאסר בבתי הסוהר. מכתביהם פולחים כליות ולב, צועקים הצילונו, בואו לעזרתינו, ואם נוסיף עוד לעמוד מרחוק ולהחריש בעת הזאת, ומצאנו עוון".
הרבי התיעץ עם הרב זילבר אם כדאי לצאת במגבית רשמית בכל בתי הכנסת שבניו יורק עבור עזרת הרבנים ברוסיה.
הנסיעה לס. לואיס
הביקור במילוואקי
הנסיעה לבוסטון
ביום ראשון ג' תמוז תר"צ, כשנסע הרבי הריי"צ בדרכו מבוסטון בחזרה לניו יורק, כשהגיע הרכבת לתחנת העיר וואסטר, באו לקבל את פניו משלחת רבנים מהעיר הסמוכה ספרינגפילד בראשות הרב הראשי והאב"ד הרב סילבר. הם ליוו את הרבי עד שהגיעה הרכבת לספרינגפילד. הרבי נסע לביתו של הרב ועיין בספריתו הגדולה. מבית הרב הלכו כולם לבית הכנסת הגדול "בית ישראל", שם ערך הרב סילבר קבלת פנים גדולה לכבודו של הרבי ונאם שם באסיפה.
הנסיעה השניה לוושינגטון
תוצאות הביקור
קטעים מועתקים לעריכה
בי"ב אלול ה'תרפ"ט הגיע הריי"צ לארצות הברית. מטרת מסעו לארצות הברית שארך כשנה הייתה כפולה לגייס כספים ליהודי רוסיה, ולעורר את יהודי ארצות הברית ללמוד תורה ולקיים מצוות. הוא ביקר בקהילות יהודיות בתשע מדינות. בחודש תשרי שהה בברוקלין וביקר בברונקס. בי"ג כסלו נסע לפילדלפיה ושהה שם חודש. בבואו לפידלפיה ערכו לכבודו טקס בהיכל העצמאות של ארצות הברית, הושיבו אותו על הכיסא עליו ישב הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון, והובילו אותו במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור עליו הוא הניח זר כשהוא מכריז כי "חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק". במשך החודש הוא נסע פעמיים ליום לניו יורק להשתתף באסיפה מיוחדת שאירגנו לכבודו ובוועידת רבנים. בי"ב טבת נסע מפילדלפיה לבולטימור, מרילנד לשלשה שבועות. בכ"ז טבת נסע לימים אחדים לעיר הבירה וואשינגטון, ובה' שבט חזר למנהטן, ניו-יורק לשבועיים. בי"א שבט הגיע ברכבת לשיקגו לחודש. משיקגו נסע לכמה ימים (ט' - י"ב אדר) למילווקי, ויסקנסון. עקב חולשתו שב לניו יורק לכמה שבועות ומשם יצא בכ"ט ניסן לדטרויט, בו' אייר נסע לסט. לואיס עד ט"ו באייר. בי"ט סיון נסע לבוסטון והסביבה עד ג' תמוז. בדרך חזרה לניו יורק עצר בווסטר, מסצ'וצצס לשעה קלה ונאם לפני קהל יהודי שבא לקבל את פניו, ובהמשך בתחנת הרכבת בספרינגפילד באו רבני העיר לקבל את פניו ובאותו ערב ערכו אירוע בעיר בהשתתפותו. את מסעו בארצות הברית סיים בביקור בבית הלבן בוושינגטון בפגישה עם הנשיא הרברט הובר בי"ד תמוז. בפגישה הודה הרבי לנשיא על מתן חופש דת ליהודי ארצות הברית[3]. בכל מקומות ביקורו נפגש הריי"צ עם הקהילה היהודית, ביקר במוסדות היהודיים, ועם אנשי ציבור וממשל, חברי קונגרס, שופטים וראשי ערים. השתתף במגביות לעזרת יהודי רוסיה, בהם הצלחתו הייתה מוגבלת בגלל השפל הכלכלי ששרר באותה תקופה בארצות הברית. בנאומיו בציבור ובשיחות אישיות עורר על הקמת שיעורי תורה, קיום המצוות ושמירת שבת. כמו כן הקים אגודות נשים שומרות טהרת המשפחה וסניפים של "אגודת חב"ד". במשך הביקור בחן את האפשרות להתיישב בארצות הברית אך בסופו של דבר החליט לשוב ולהשאר בריגה. בשובו לריגה ערך אספה כללית של רבני לטביה לדיון בשיפור מצב היהדות במדינה. בראש חודש אדר תרצ"א נסע לביקור בן תשעה ימים לרקשיק, ליטא. בכל יום קיבל קהל לשיחות אישיות משעות הצהריים עד שעות הלילה המאוחרות. מלבד חסידי חב"ד בעיר באו יהודים מכל החוגים מהעיר עצמה כמו הנהלת ותלמידי ארגון יבנה בליטא, אנשים רבים מעשרות עיירות הסביבה כגון קובנה, תלמידי ישיבות מהערים פוניבז' וטלז. לקבוצת נשים שדרשה שיחה לנשים בלבד מסר הריי"צ נאום מיוחד שבעקבותיו יסד בעיר ארגון נשים לשמירת טהרת המשפחה. באותה תקופה סבל הריי"צ מאובדן תחושה ברגלו ובקיץ תרצ"א נסע להתרפאות במרחצאות מרינבד כשבדרכו ביקר בישיבות חב"ד בפולין בורשה ובאוטבוצק. בתחילת תרצ"ב הקים ישיבת "תומכי תמימים" בריגה והביא מליטא את הרב מרדכי פוגרמנסקי, תלמיד ישיבת טלז לעמוד בראשה. הישיבה התקיימה כשנה בלבד. תקופת פולין
על השבת האחרונה לפני הנסיעה חזרה לאירופה, מספר הרה"ח הרב ישראל דזייקאבסאן בזיכרונותיו, וזה לשונו: "...בש"ק טרם נסיעתו.. נתאספו כל התלמידים התמימים להמלון (הוטל) שהתאכסן שם כ"ק אדמו"ר והתאכסנו שם וכ"ק אדמו"ר הבטיח לשבת בהתוועדות עם התמימים יחי'. התאספו כל התמימים במלון. שיערנו שאחר התפ' ישב כ"ק אדמו"ר התוועדות. אחר גמר התפ' ישבנו בא' מן החדרים ועשו קידוש. חשבנו שבקרוב יקראו לחדר כ"ק אדמו"ר להיכנס, אך כ"ק אדמו"ר האריך בתפילתו עד שעה החמישית אחר הצהריים ואח"כ התפללו תפילת המנחה, וכשנכסנו להתוועדות דיבר כ"ק אדמו"ר דברי תוכחה חדים יותר משעה וחצי, ממש לא הי' לנו מקום לחתור להיכנס מפני בושת פנים. אל החוף באו עם הרב ללוותו מלאכות מכמה קהילות ועיירות, כ"ק אדמו"ר נאם לפני הנאספים ברכת פרידה ודברי עידוד..." עכ"ל הרה"ח הרב ישראל דזייקאבסאן. לפני נסיעתו חזרה לאירופה התקבל אצל הרבי הריי"צ בן שלמה, כתב העיתון היהודי בשפה האידית: "דער מארגען זשורנאל" ולפניו הביע הרבי הריי"צ את כללות השקפתו על מצב היהדות בארה"ב ועל ביקורו בה. הריאיון המלא עימו פורסם בשעתו בגיליונו של העיתון מיום 16 ביולי, 1930 למניינם. במשך ימי ביקורו של הרבי הריי"צ בארה"ב נבדקה האפשרות להתיישבותו בה. נראה שכמעט הדבר הוחלט לחיוב. ביום כ"ג סיון תר"ץ (1930 למניינם) כותב הרה"ח הרב שלמה זלמן הבלין (אשר שהה באותה העת בארה"ב) לבנו, בזה הלשון; "בעזהי"ת במשך חודש ימים ייסע כ"ק שליט"א חזרה לביתו צלחה לריגא, ובדעתו בעזהי"ת לקבוע דירתו בארה"ב, ויבוא חזרה משם עם ב"ב שיחי'". עכ"ל הרה"ח הרב שלמה זלמן הבלין. הדיון באפשרות התיישבותו של הרבי הריי"צ בארה"ב היחל בימים האחרונים של ביקורו בשיקאגו, כפי שמסופר בארוכה בעיתון היהודי בשפה האידית; "שיקאגער קוריער" בגיליונו מיום 29 באפריל, 1930 למניינם ובמספר מודעות ומכתבים שנשלחו בין אנ"ש באותה התקופה.
גלריית תמונות
הערות שוליים
- ↑ ראו אגרות קודש חלק י"א אגרת ג'תתכח עמוד קט: "מטרת נסיעתי לארה"ב לא היתה בשביל עזרת אחינו ברוסיא בלבד, ומפורש אמרתי קודם נסיעתי שנסיעתי אופי פרטי לה, גם אמרתי שחסידי אמריקא שלחו לי הזמנה לבא אליהם וגם שלתו לי על הוצאות הדרך. ובאמת דעתי שנסיעתי, בהנוגע לחסידים וחסידות היתה צריכה להביא תוצאות טובות, בעה"׳י, וחחסידים היו צריכים להבין הדבר ולאחוז באמצעים לעזרני, וכלנו יתד היינו יכולים לעשות בדק חבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים וחהסידות, אמן כה יאמר ה'".
- ↑ מסתבר שהרב סילבר רצה לתת את הכסף עבור הרבי הריי"צ עצמו, ועל זה ענה לו שאת הכספים מהסוג הזה ("דמי מעמד") הוא מקבל רק מחסידים.
