הבדלים בין גרסאות בדף "מאור עינים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקונים קלים)
 
(15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מאור עיניים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של המהדורה הראשונה - מהדורת סלאוויטא]]'''מאור עיניים''' הוא ספר חסידות שנכתב על ידי רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], מייסד חצר חסידית זו, מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]].
+
[[קובץ:מאור עיניים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של המהדורה הראשונה - מהדורת סלאוויטא]]
הספר נערך על ידי תלמידו הרב אליהו, במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות והוא ערוך כפירוש על-פי דרך הדרש והמוסר על פרשות השבוע והמועדים.
+
'''מאור עיניים''' הוא ספר [[חסידות]] שנכתב על ידי רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], מייסד חצר חסידית זו, תלמיד [[הבעל שם טוב]], וזקן תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]].
"מאור עינים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמורי"ם אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק ה[[טלית]] וה[[תפילין]] כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.
 
  
לפי האגדה החסידית, הספר היה במקורו עבה פי 18, אך רבי נחום שרף את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים ששרף היו דברי תורה שהוא זוכר אותם ונאמרו במחשבה תחילה על-פי תכנון, וכי הוא איננו רוצה בהדפסתם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הוא דברי-תורה ש"לא נאמרו מפי" אלא נאמרו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו" ולכן הוא רואה זאת כסימן משמים להדפיסם ולהפיצם.
+
הספר נערך על ידי תלמידו הרב אליהו, במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את [[תורת החסידות]] והוא ערוך כפירוש על-פי דרך הדרש והמוסר על פרשות השבוע והמועדים.
 +
== תוכן הספר ==
 +
בספר מוזכרות כשלושים אמרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמו, רבים מהם אינם מוזכרים בספרים נוספים של תלמידי הבעל שם טוב, כמו למשל מאמר הבעל שם טוב בענין [[ניצוץ משיח]]. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"ט, המגיד ממזריטש, אותו ציטט רבות בספר (ברוב הפעמים בכינוי "מורי").
  
בספר מוזכרות כשלושים אימרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמו. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"ט, המגיד ממזריטש, אותו ציטט רבות בספר (ברוב הפעמים בכינוי "מורי").
+
בסוף הספר מודפס גם הספר "ישמח לב", הכולל דרשות במסכתות הש"ס. (בדפוס הראשון - סלאוויטא תקנ"ח - נדפס ספר זה בנפרד, אך כיום ברוב ההוצאות הם נדפסים יחד)
  
בסוף הספר מודפס גם הספר "ישמח לב", הכולל דרשות במסכתות הש"ס. (בדפוס הראשון - סלאוויטא תקנ"ח - נדפס ספר זה בנפרד, אך כיום ברוב ההוצאות הם נדפסים יחד)
+
שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עיניים ישמח לב" אשר נאמר על התורה, והוא גם ה"פסוק" של שמו הראשון, ושני שמותיו המחוברים.
 +
==על הספר==
 +
"מאור עינים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמו"רים אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק ה[[טלית]] וה[[תפילין]] כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.
  
שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עינים ישמח לב" אשר נאמר על התורה, והוא גם ה"פסוק" של שמו הראשון, ושני שמותיו המחוברים.
+
לפי האגדה החסידית, הספר היה במקורו עבה פי 18, אך רבי נחום שרף את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים ששרף היו דברי תורה שהוא זוכר אותם ונאמרו ב[[מחשבה]] תחילה על-פי תכנון, וכי הוא איננו רוצה בהדפסתם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הוא דברי-תורה ש"לא נאמרו מפי" אלא נאמרו בבחינת "[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו" ולכן הוא רואה זאת כסימן משמים להדפיסם ולהפיצם.
  
רבותינו נשיאינו עודדו ביותר להדפיס את הספר, כמתועד בכרכי ה[[ליקוטי שיחות]],. בשנת [[תש"ז]] התייעץ רבי יוחנן מ[[חסידות טולנא|טולנא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר להדפסת הספר "מאור עינים". אדמו"ר הריי"צ שלח לו מכתב כי הדבר נכון מאוד והוא זיכוי הרבים, ואף שלח מאה שקלים דמי הצטרפות{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[חלק י"ג]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=af0bce4f-063c-4392-9da0-d2c5cd1581bf&st=%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%90&pgnum=451 עמ' תל"ג.].}}.
+
רבותינו נשיאינו עודדו ביותר להדפיס את הספר, כמתועד בכרכי ה[[ליקוטי שיחות]]. בשנת [[תש"ז]] התייעץ רבי יוחנן מ[[חסידות טולנא|טולנא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר להדפסת הספר "מאור עינים". [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מכתב כי הדבר נכון מאוד והוא זיכוי הרבים, ואף שלח מאה שקלים דמי הצטרפות{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=452 עמ' תל"ג.].}}.
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/24871 עותק מקוון של הספר מאור עיניים] באחת ההוצאות הראשונות {{הב}}
+
* [https://hebrewbooks.org/24871 הספר מאור עיניים במהדורה הראשונה תקנ"ח]. {{הב}}
* [http://hebrewbooks.org/24843 הספר ישמח לב] (כאמור - על שם המשך הפסוק) ספר ההמשך של ר' מנחם נחום מטשרנוביל, בעותק מקוון סרוק מספר שיצא לאור בשנת [[ה'תקנ"ח]] (השנה מודגשת בספר בתוך הפסוק "מאור עיניים ישמח לב וכו'").
+
* [http://hebrewbooks.org/24843 הספר ישמח לב במהדורה הראשונה תקנ"ח] (כאמור - על שם המשך הפסוק) ספר ההמשך של ר' מנחם נחום מטשרנוביל. {{הב}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ספרות החסידות הכללית]]
 
[[קטגוריה:ספרות החסידות הכללית]]

גרסה אחרונה מ־00:44, 16 בדצמבר 2020

דף השער של המהדורה הראשונה - מהדורת סלאוויטא

מאור עיניים הוא ספר חסידות שנכתב על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חצר חסידית זו, תלמיד הבעל שם טוב, וזקן תלמידיו של המגיד ממזריטש.

הספר נערך על ידי תלמידו הרב אליהו, במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות והוא ערוך כפירוש על-פי דרך הדרש והמוסר על פרשות השבוע והמועדים.

תוכן הספר[עריכה]

בספר מוזכרות כשלושים אמרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמו, רבים מהם אינם מוזכרים בספרים נוספים של תלמידי הבעל שם טוב, כמו למשל מאמר הבעל שם טוב בענין ניצוץ משיח. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"ט, המגיד ממזריטש, אותו ציטט רבות בספר (ברוב הפעמים בכינוי "מורי").

בסוף הספר מודפס גם הספר "ישמח לב", הכולל דרשות במסכתות הש"ס. (בדפוס הראשון - סלאוויטא תקנ"ח - נדפס ספר זה בנפרד, אך כיום ברוב ההוצאות הם נדפסים יחד)

שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עיניים ישמח לב" אשר נאמר על התורה, והוא גם ה"פסוק" של שמו הראשון, ושני שמותיו המחוברים.

על הספר[עריכה]

"מאור עינים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמו"רים אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק הטלית והתפילין כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.

לפי האגדה החסידית, הספר היה במקורו עבה פי 18, אך רבי נחום שרף את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים ששרף היו דברי תורה שהוא זוכר אותם ונאמרו במחשבה תחילה על-פי תכנון, וכי הוא איננו רוצה בהדפסתם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הוא דברי-תורה ש"לא נאמרו מפי" אלא נאמרו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו" ולכן הוא רואה זאת כסימן משמים להדפיסם ולהפיצם.

רבותינו נשיאינו עודדו ביותר להדפיס את הספר, כמתועד בכרכי הליקוטי שיחות. בשנת תש"ז התייעץ רבי יוחנן מטולנא, עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להדפסת הספר "מאור עינים". אדמו"ר הריי"צ שלח לו מכתב כי הדבר נכון מאוד והוא זיכוי הרבים, ואף שלח מאה שקלים דמי הצטרפות[1].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים