פתיחת התפריט הראשי
תמונה המיוחסת לרבי ישראל פרידמן מרוזין

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (ג' תשרי תקנ"ז - ג' בחשוון תרי"א). מכונה "הרוז'ינר" וכמו כן מכונה "הרוז'ינאי", מייסד חסידות רוז'ין המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה.

תולדות חייםעריכה

רבי ישראל נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, למחרת ראש השנה - ג' תשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא מפרוביטש בן רבי אברהם המלאך ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל המאור עיניים.

כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי אברהם מפראהביטש גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם הרבנית שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיטשוב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא נודע בעבודת ה' נשגבה על דרך מלכות, אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה. כל צדיקי החסידות העריצו אותו וענו אחריו מקודש מקודש, במיוחד האוהב ישראל מאפטא שלמרות היותו בכחמישים שנה מבוגר מהרוז'ינער העריצו והתבטל לפניו.

באביב של שנת תקצ"ח בעקבות עלילה של משכילים נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני משכילים שהגיעו לרגל אחריו בחצרו, ובדרכם חזרה התהפכה העגלה בה נסעו ומתו. לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, שוחרר ממאסרו למאסר בית, משם הצליח להבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ' אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מאוקראינה, שם המשיך את דרכו המלכותית.

לאחר פטירת הרבנית שרה, בשנת תר"ז, נשא את רבנית מלכה, אלמנת רבי צבי הירש מרימנוב.

דבריו אודות רבותינו נשיאינועריכה

אדמו"ר הזקןעריכה

אודות אדמו"ר הזקן אמר כי הוא והרמב"ם באו משורש אחד, ומכאן החשיבות הגדולה שנתן אדמו"ר הזקן בספריו לדברי הרמב"ם[1].

אדמו"ר האמצעיעריכה

אחד ממלמדי בניו של ר' ישראל היה מחסידי אדמו"ר האמצעי, וברשותו היו מספר כתבים מאמרים שלו, אותם היה מקפיד להסתיר מהרוז'ינר בארון נעול[2]. באחת הפעמים בהם עסק המלמד בכתבים, יצא לאיזה עניין - מבלי להסתיר את הכתבים. כשחזר - ראה את ר' ישראל עומד בחדרו ומעיין בכתבים. כשהבחין הרוז'ינר במלמד, שאלו של מי הכתבים, וענה לו המלמד כי הם מאמריו של אדמו"ר האמצעי. בשומעו זאת, נאמר הרוז'ינר בהתפעלות:"רוח הקודש, רוח הקודש אמיתי..."[3]

דברי רבותינו נשיאנו אודותיועריכה

אדמו"ר הזקןעריכה

אדמו"ר הזקן אמר על הרוזינאי "אמרו צדיק כי טוב", כי היה אז שבע עשרה שנה בגימטריא טוב (ועוד מטעמים אחרים).

הצמח צדקעריכה

הצמח צדק היה מכנה את ר' ישראל "הרוז'ינר הקדוש"[4], ופעם סיפר לבניו: בשעה שהצדיק הקדוש מרוז'ין אומר תהלים, כל העולם פתוח לפניו. ובתהלים של שבת הוא רואה בשרשים שבכל עניני העולם, ואז הוא יכול לתקן בשורש ובמילא נדחית ומתבטלת הגזירה, ואני הנני מסכים על הצעת הצדיק הקדוש מרוז'ין.

סיפר הרבי המהר"ש את סיפור הדבר: אהבה גדולה וחיבה יתירה הייתה בין הרבי הצמח צדק לבין הרבי מרוז'ין. פעם אירע ענין כללי גדול, ושלח הרבי הצמח צדק את הגה"צ המפורסם רבי יצחק אייזיק הלוי אל הרבי מרוז'ין לטכס עצה לביטול הגזירה.

בבוא רבי יצחק אייזיק אל הצדיק מרוז'ין, קיבל אותו בסבר פנים מאירות, ובשמעו דבר השליחות שמסר לו הרבי ה"צמח צדק", אמר: נאמר כמה פרקי תהלים, ויפתח השי"ת שערי אור ונראה מה נעשה. ביום השבת כשהרבי מרוז'ין אמר תורה כדרכו, הנה באמצע פסק מלומר וציווה שכל החסידים שהיו באותו מעמד יצאו מן החדר, ועליו פקד להישאר וכאשר יצאו כולם אמר לו הרבי מרוז'ין: עצתי נאמנה כי ישלחו שני שלוחים לעיר המלוכה בטענות אלו, והגזירה תיבטל בעזרת ה', וגם האדמו"ר שלכם מסכים עמדי...[5]

כשנסתלק הרוז'ינאי, ג' חשון תרי"א, היה יום גשום מאד. בשעה שלש קרא הצמח צדק בליובאוויטש את המשרת שיקרע לו קריעה ל"ע, והורה להביא לו התפילין שלו. אז לא היו שום ידיעות טלגרפיות. כשהרבנית שאלה אותו מה קרה, אמר שהרוז'ינאי נסתלק, וחשב עצמו לאבל.

הרביעריכה

בחלוקת דולרים של כ"ח תשרי תשנ"ב עבר הת' מרדכי הכהן פלדמן מסידני ואמר לרבי שיש לו יום הולדת בג' חשוון. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: "שתהיה לך שנת הצלחה. זה יום הולדת של רוז'ינער. שהקב"ה יעזור שתלך בדרכיו. אבל שתשאר חסיד חב"ד ולא [חסיד] רוז'ין"[6].

משפחתו ותלמידיועריכה

 
נכדו האדמו"ר מקופיטשניץ, מברך ברכת המזון על גביע של רבי ישראל מרוז'ין (בצד: האדמו"ר ממאקווא)
בניו
  • רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה.
  • רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)
  • רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב
  • רבי דב בער פרידמן מלאובה
  • רבי מנחם נחום משטפנשט
  • רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין
בנותיו
  • גיטל, אשת רבי יוסף מנזון - בניהם רבי לוי יצחק מאוז'ירן
  • חיה מלכה, אשת האדמו"ר יצחק טוורסקי, מסקווירא
  • לאה, אשת רבי דוד הלפרין - בניהם רבי שלום מוורסלוי
  • מרים, אשת האדמו"ר מנחם מנדיל הגר, מויז'ניץ

כמו כן רבים מצאצאיו נמנים כיום על חסידי חב"ד.

תורותיועריכה

דברי תורתו פורסמו בספרים רבים ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים בספרים ומתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים.

לקריאה נוספתעריכה

  • תולדות יצחק אייזיק (תולדות רי"א מהומיל) כפר חב"ד תשמ"ז, עמ' 111-116
  • אוצר סיפורי חב"ד חלק ו'

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. עירין קדישין, רוז'ין
  2. נראה משום ההקפדה שהיו לכמה מצדקי אותו דור על אדמו"ר האמצעי משום דרכו לגלות לכל אף את העניינים הכמוסים והנעלים ביותר בתורת הנסתר והחסידות
  3. מפי המשפיע ר' שמואל גרונם; מובא ב"רשימות דברים" לרב יהודה חיטריק
  4. רשימות היומן עמוד ת"ד
  5. קובץ מכתבים - אמירת תהילים,עמ' 203
  6. דברי משיח תשנ"ב חלק א' ע' 375