תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | [[קובץ:תומכי_תמימים_ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם ישיבת תומכי תמימים בוורשה]] | + | #הפניה [[ישיבת תומכי תמימים ורשה]] |
| − | ישיבת '''תומכי תמימים ורשה''' נוסדה ביום [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]] [[תרפ"א]]. בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בישיבה חתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]]. בקיץ [[תרצ"ה]] כשעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את ורשה עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד אלול תרצ"ט כאשר פרצה מלחמת העולם השניה ונתפזרה הישיבה.
| |
| − | | |
| − | ==תולדות הישיבה==
| |
| − | ביום [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]] [[תרפ"א]], נוסדה ישיבת תומכי תמימים ב[[ורשה]], פולין - סניף לישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית, על ידי הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]] והרב [[זלמן שמוטקין]].
| |
| − | | |
| − | תחילה התקיימו לימודי הסניף החדש בבית-הכנסת החב"די שברחוב פרנצ'יסקנר, ובתור "[[משפיע]]" לחסידות נתמנה הרב [[ברוך פרידמן]]. עם התלמידים למד גם הרב [[דובער משה שמוטקין]].
| |
| − | | |
| − | הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], מהתלמידים המייסדים, סיפר בזכרונותיו בספר [[רבים השיב ליהדות וחסידות]] על שיעור תניא בו השתתף בתקופה בה למד בישיבה חרדית. לאחר תקופה ראשי הישיבה הודיעו כי מי שימשיך ללמוד בשיעור התניא יגורש מהישיבה ובתגובה, חשובי חסידי חב"ד הקימו את תומכי תמימים בורשה.
| |
| − | | |
| − | הישיבה התפתחה בהצלחה גדולה וכעבור שנה-שנתיים נתרבו ספסלי בית-המדרש ליותר ממאה עד שהמקום היה צר להכיל את כל התלמידים, ואז עברה הישיבה ללמוד בבית-כנסת גדול יותר.
| |
| − | | |
| − | לראש ישיבה נתמנה הרב [[אברהם שמעון ענגיל|שמעון ענגיל]] ולמנהל רוחני נתמנה הרב [[אלטר שימחוביץ]].
| |
| − | | |
| − | כשהגיע מספר תלמידי הישיבה לשלוש מאות - בשנת [[תרפ"ה]] בערך - עברה הישיבה לבנין מיוחד רחב ידים, בעל שלוש קומות, ברחוב מלבסקי, ולועד-ההנהגה של הישיבה נתווסף גם הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. למפקח ומרכז לימוד הנגלה בכל מערכות הישיבה נתמנה הרב [[שמואל זלמנוב]].
| |
| − | | |
| − | מה[[שד"ר]]ים של הישיבה, ומהמסייעים הגדולים להחזקתה היה הרב [[מנחם צבי ריבקין]]. בשנת [[תרפ"ו]] שלחה לו הנהלת הישיבה תעודה מהודרת ובה מעניקים הם לו את התורה "חבר מאד נכבד", בזכות "מפעלו הכביר ועבודתו הגדולה לטובת החזקת הישיבה".
| |
| − | | |
| − | בשנת [[תרפ"ח]] [[ורשה#ביקור אדמו"ר הריי"צ|ביקר אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה בוורשה והביע את שביעות רצונו מסדר והנהגת הישיבה בעיר זו, והתבטא שלתלמידי הישיבה מגיעים תנאים גשמיים טובים יותר, ואודות הנהגת התלמידים אמר: "אני הרי הייתי מנהל פועל בתומכי תמימים,ואילו הייתי מגיש לאבי מפעל כזה - הייתי מקבל אות הצטיינות".
| |
| − | | |
| − | בשנת [[תרפ"ט]] הגיע שוב אדמו"ר הריי"צ לוורשה, והפעם בכדי לקבוע בחצר הישיבה את [[חתונת הרבי והרבנית|חתונת]] בתו
| |
| − | [[הרבנית חיה מושקא]] עם [[הרבי]] שנערכה ב[[י"ד בכסלו]] באותה השנה. באותה תקופה כבר למדו בישיבה כמה מאות בחורים.
| |
| − | | |
| − | בשנת [[תרצ"ב]] נוסדה בישיבת תומכי תמימים בווארשא, מחלקת "מכינה", עבור התלמידים הצעירים יותר.
| |
| − | | |
| − | עד אז היו בישיבה ב' שיעורים, לתלמידים בגיל 14-17, וה"אולם" למבוגרים יותר הלומדים בפני עצמם. כעת נוספה גם "מכינה" לתלמידים בגיל [[בר מצוה]] או פחות.
| |
| − | | |
| − | בשנת [[תרצ"ד]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] להתגורר בקביעות בוורשה ואז נפתחו סניפים מהישיבה בשם "אחי תמימים" בכמה ערים במדינות פולין וליטא.
| |
| − | | |
| − | באותה תקופה כיהנו כראשי הישיבה גם הרב [[יהודה עבער]] והרב [[דובער גרפינקל]].
| |
| − | | |
| − | בשנת [[תרצ"ו]], כשעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את ורשה עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד לפלישת הצורר הנאצי ימ"ש.
| |
| − | | |
| − | בישיבה זו הוצאו לאור גליונות [[התמים]]{{הערה|תולדות הישיבה מפורטים ב[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה]]}}.
| |
| − | | |
| − | ==סניפי הישיבה==
| |
| − | נוסף לישיבה המרכזית בווארשא-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], נוסדו יותר מעשרה סניפים, בעיירות שונות ברחבי מדינות פולין, ליטא ולטביא. הם שימשו כמכינות לישיבה הגדולה בווארשא-אטוואצק.
| |
| − | * בשנת [[תרפ"ו]] נוסד סניף באטוואצק (שהתקיים רק שנה אחת).
| |
| − | * בשנת [[תרפ"ז]] נוסד סניף בווילנא.
| |
| − | * בשנת [[תרפ"ט]] נוסד סניף נוסף ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]].
| |
| − | * בשנת [[תר"צ]] נוסד סניף נוסף בחמעלניק.
| |
| − | * בשנת [[תרצ"ב]] נוסדו סניפים נוספים בפאציאנאוו וב[[ריגא]] ובקאוועל ובבאראנאוויץ (שלושה האחרונים התקיימו רק שנה אחת).
| |
| − | * בשנת [[תרצ"ה]] נוסדו סניפים נוספים בגלובאקא ובראציאנז [או ראציאנף].
| |
| − | * בשנת [[תרצ"ו]] נוסד סניף נוסף בחעלם.
| |
| − | * בשנת [[תרצ"ז]] נוסד סניף נוסף בדאנקרא, שבלטביא.
| |
| − | * בשנת [[תרצ"ח]] נוסדו סניפים נוספים בקאלושין, לענטשנא וסטאפניץ.
| |
| − | * בשנת [[תרצ"ט]] נוסד סניף נוסף בליווענהאף (ליואני), שבלטביא. בתחלת [[תש"א]] התאחדו הסניפים בליווענהאף ובדאנקרא, ועברו ל[[ריגא]].
| |
| − | | |
| − | בישיבות האלו למדו במשך השנים שלפני המלחמה אלפי תלמידים, שרובם ככולם ניספו בשואה. רק כמאה, או מאה וחמישים מהתלמידים, ניצלו.
| |
| − | | |
| − | ==לקריאה נוספת==
| |
| − | *'''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשע"א]].
| |
| − | *[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | {{תבנית:תומכי תמימים}}
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ו]]
| |
| − | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בפולין]]
| |
| − | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ו]]
| |
