הבדלים בין גרסאות בדף "יושבים"
(שייך ל'חדרים') |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כתובית= | |כתובית= | ||
| − | |אפיון=[[כולל]] ל[[אברכים]] | + | |אפיון=[[ישיבה]] ו[[כולל]] ל[[אברכים]] |
|תאריך יסוד= | |תאריך יסוד= | ||
|תאריך סגירה= | |תאריך סגירה= | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|מפה= | |מפה= | ||
}} | }} | ||
| − | '''יושבים''' היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית. | + | '''יושבים''' ("זיעצער'ס" ב[[אידיש]]) היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית, אך בייסודו והכוונתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שהייתה היסוד להרחבת סנפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה בין השנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]]{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=33 עמוד 33 והילך]}}. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה{{הערה|שם=יושבים|1=ראה [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=404 חלק כ' עמוד 391]}}. |
| − | + | ==ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן == | |
| − | |||
| − | == בזמן אדמו"ר הזקן == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[החדרים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[החדרים]]}} | ||
| − | ראשית הקבוצה | + | ראשית הקבוצה הייתה בימי [[אדמו"ר הזקן]] שייסד שלוש כיתות לימוד שכונו '''"חדרים"'''. הראשונה נוסדה בשנת [[תקל"ח]] ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת [[תק"מ]], והשלישית בשנת [[תקמ"ב]]. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הויה [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו [[חסידים]] רבים. |
| + | == בזמן הצמח צדק== | ||
| + | בשנת [[תקצ"ד]] ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]]. עם התפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, הרחיב אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם:[[ליאוזנה]], קאלישק, ראסאסנע, דובראוונה, רודניא, יאנאוויטש ודאבראמיסליא, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת. במסגרת זו גם הרחיב אדמו"ר הצמח צדק כוללים ישנים רבים, וייסד עוד כוללים חדשים רבים{{הערה|שם=ספר השיחות}}. | ||
| − | + | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]], חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לנהל ולהדריך אותן. | |
| − | |||
בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]]{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט}} (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר ([[תרנ"ז]]). | בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]]{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט}} (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר ([[תרנ"ז]]). | ||
| − | |||
==היושבים (רשימה חלקית)== | ==היושבים (רשימה חלקית)== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
| שורה 41: | שורה 39: | ||
*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] | *הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] | ||
*הרב [[אריה לייב זיבוב]] | *הרב [[אריה לייב זיבוב]] | ||
| + | *הרב שמואל מאזינקער{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמוד שפ"ה}} | ||
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}} | {{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}} | ||
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב) | *הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב) | ||
| שורה 46: | שורה 45: | ||
*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]] | *הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]] | ||
*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135}} | *הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135}} | ||
| − | *הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה| | + | *הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|שם=יושבים}} |
| − | *הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] | + | *הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג אגרת ד'תתעח}} |
*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] | *הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] | ||
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}} | {{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}} | ||
גרסה מ־15:17, 28 בפברואר 2018
| יושבים | |
|---|---|
| אפיון | ישיבה וכולל לאברכים |
| מיקום | ליובאוויטש |
| ראש הישיבה | אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב |
יושבים ("זיעצער'ס" באידיש) היה כינויים של חסידים שישבו בחצר רבותינו נשיאנו בליובאוויטש ועסקו בלימוד נגלה ובחזרה ולימוד מאמרי רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית, אך בייסודו והכוונתו של אדמו"ר הצמח צדק, שהייתה היסוד להרחבת סנפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה בין השנים תר"ד-תר"ה[1]. במקומות מסויימים היה המנהג שאברכים אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה[2].
תוכן עניינים
ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן
| ערך מורחב – החדרים |
ראשית הקבוצה הייתה בימי אדמו"ר הזקן שייסד שלוש כיתות לימוד שכונו "חדרים". הראשונה נוסדה בשנת תקל"ח ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת תק"מ, והשלישית בשנת תקמ"ב. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הויה אדמו"ר האמצעי, ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו חסידים רבים.
בזמן הצמח צדק
בשנת תקצ"ד ייסד אדמו"ר הצמח צדק ישיבה קבועה בליובאוויטש. עם התפשטותה של תנועת ההשכלה ברוסיה, הרחיב אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם:ליאוזנה, קאלישק, ראסאסנע, דובראוונה, רודניא, יאנאוויטש ודאבראמיסליא, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת. במסגרת זו גם הרחיב אדמו"ר הצמח צדק כוללים ישנים רבים, וייסד עוד כוללים חדשים רבים[1].
לאחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש בי"ג תשרי תרמ"ג, במשך השנים המכונות "חורבן ליובאוויטש" כאשר לא היה רבי רשמי בעקבות התנגדות אדמו"ר הרש"ב לקבל על עצמו את הנשיאות, חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של אדמו"ר המהר"ש לנהל ולהדריך אותן.
בשנת תרנ"ד, כאשר המשכילים והציונים הגבירו את פעולותיהם, קיבץ אדמו"ר הרש"ב בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם דא"ח וראה בהם כמגן נגד התנועת ההשכלה והציונות שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה בגמרא ובפוסקים. בשבתם בליובאוויטש המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מאדמו"ר הרש"ב. משפיע הקבוצה היה ר' חנוך הענדל קוגל[3] (שהיה בעצמו "יושב" אצל אדמו"ר המהר"ש), שלימד אותם תניא מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני לתומכי תמימים ליובאוויטש, שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר (תרנ"ז).
היושבים (רשימה חלקית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
יושבי ה"חדרים" בתקופת אדמו"ר הזקן
- הרב נחום מסטאראדוב
- הרב פרץ חן
בתקופת אדמו"ר הצמח צדק
- הרב נחום טוביה מפיראטין
- הרב חיים יהודה לייב ליטווין
- הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' אהרן ור' שלום חריטונוב)
- הרב חיים יעקב וידרביץ
- הרב אברהם חיים רוזנבוים
- הרב אריה לייב זיבוב
- הרב שמואל מאזינקער[4]
בתקופת אדמו"ר המהר"ש
- הרב חנוך הענדל קוגל (בהמשך נהיה משפיע ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)
- הרב שמואל גוראריה
- הרב יעקב שמעון מוויטבסק
- הרב חיים דוד ליין, שו"ב בנעוול[5]
- הרב מאיר שלמה ינובסקי[2]
- הרב יחיאל הלפרין[6]
- הרב ברוך שניאור זלמן שניאורסון
בתקופת אדמו"ר הרש"ב
- הרב שרגא פייביש זלמנוב
- הרב מנחם מענדל דיסקין ("ליאדיער")
- הרב מיכאל וילנסקי (בנו של ר' בערל וילנסקי)
- יש האומרים [דרוש מקור] כי גם אביו של הרבי, רבי לוי יצחק, היה יושב אצל אדמו"ר הרש"ב
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית (תש"ע), פרק ק"ו.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה עמוד 33 והילך
- ↑ 2.0 2.1 ראה ליקוטי שיחות חלק כ' עמוד 391
- ↑ התמים א [מא] ע"ט
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד שפ"ה
- ↑ אבני חן עמוד 135
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ג אגרת ד'תתעח
