חול המועד סוכות תשמ"ח
ימי חול המועד סוכות תשמ"ח באו בעקבות שיחתו המסעירה של הרבי בי"ג תשרי תשמ"ח בנושא "הקהל", וכל אירועי חול המועד נשאו אופי וגוון של הקהל.
השיחות של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחותיו של הרבי בימים אלו הדגיש שוב ושוב את הקשר של הקהל לכל יום מימי חול המועד והאושפיזין שלו, ובמיוחד לענין ההוספה בשמחה שנדרשת בכל יום בשמחת בית השואבה. כתוצאה מכך, בשמחת בית השואבה בימים אלו בחוצות קראון-הייטס בשעת ההפסקות בין השירים והריקודים, חזרו נואמים מיוחדים מתורתו של הרבי בענייני הקהל, ועוררו את כל הקהל להוסיף ביראת השם, כהוראתו של הרבי וכמשמעותה של מצות הקהל.
בימים אלו עורר הרבי שוב ושוב להתעסק במבצע הקהל. התבטאות מיוחדת הייתה באחת מן השיחות, בה חידד הרבי את משמעות ההתעסקות במבצע הקהל בכך שעל כל יהודי שמתעסק במבצע המיוחד להיות "יהודי של הקהל", עד כדי כך שכאשר יסתכלו עליו יראו שכל ענינו הוא "הקהל". ובשיחה אחרת, ביאר הרבי את תפקידו של כל אחד להיות הכהן התוקע בחצוצרות ומעורר את כולם ליראה את השם.
ימים אלו השפיעו רבות על התעסקות חסידי חב"ד ברחבי תבל ב"מבצע הקהל", שכן שיחותיו של הרבי וה"קאָך" המיוחד בו דיבר שוב ושוב על נחיצות הפעולה ב"הקהל" עוררו בכל חסיד את הרצון להתמסר ולהתעסק במבצע המיוחד.
שינוי בנטילת הד' מינים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל ד' דחול המועד סוכות, אמר הרבי "גילוי" מיוחד אודות הנהגתו בנטילת ארבעת המינים ב"הלל" של חג הסוכות, ובמשך כל אמירת ההלל אחז את כל ארבעת המינים בידיו, למרות מנהגו של אדמו"ר הריי"צ לאחוז ג' מינים בלבד בכל משך אמירת ההלל, בעוד האתרוג מונח בקופסה ורק בעת הנענועים נוטלו בידיו.
הרבי ביאר, כי השינוי בהנהגתו, למרות שיש בכך משום מיעוט בהתקשרות לאדמו"ר הריי"צ, היא משום היות השנה "שנת הקהל", ואחדות הארבעת המינים במשך ה"הלל" מדגישה את האחדות שנדרשת במשך ימי שנת הקהל.
עובדה זו נתנה דחיפה עזה לכלל החסידים, שראו בכך התבטאות מיוחדת שחורגת מהגבולות הרגילים, והתבטאות זו של הרבי הן בדבריו והן במעשיו - זירזה את כולם להתעסק במבצע הקהל למעלה ממדידה והגבלה.