הבדלים בין גרסאות בדף "גניה שניאורסון"
(הוספת ערך) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רויטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]] | [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רויטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]] | ||
| − | |||
מרת '''גניה (רדינה דבורה) שניאורסון (מילגרום)''' הייתה רעייתו של רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וגיסתו של [[הרבי]]. | מרת '''גניה (רדינה דבורה) שניאורסון (מילגרום)''' הייתה רעייתו של רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וגיסתו של [[הרבי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| + | [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]] | ||
נולדה ב[[לודז']]{{הערה|שהיתה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]].}} ב[[כ"ה אלול]] [[תר"ע]] להוריה ר' הירש מאיר ושרה מילגרם{{הערה|נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'.}} ונקראה בשם רגינה דבורה. | נולדה ב[[לודז']]{{הערה|שהיתה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]].}} ב[[כ"ה אלול]] [[תר"ע]] להוריה ר' הירש מאיר ושרה מילגרם{{הערה|נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'.}} ונקראה בשם רגינה דבורה. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
לאחר פטירתה, ביקשה בתה מרת [[דליה רויטמן]] לרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164}}. | לאחר פטירתה, ביקשה בתה מרת [[דליה רויטמן]] לרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164}}. | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שניאורסון, גניה}} | {{מיון רגיל:שניאורסון, גניה}} | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה מ־16:43, 29 בדצמבר 2015
מרת גניה (רדינה דבורה) שניאורסון (מילגרום) הייתה רעייתו של רבי ישראל אריה לייב שניאורסון וגיסתו של הרבי.
תולדות חיים
נולדה בלודז'[1] בכ"ה אלול תר"ע להוריה ר' הירש מאיר ושרה מילגרם[2] ונקראה בשם רגינה דבורה.
בשנת תרצ"א, למדה באוניברסיטה בברלין שם הכירה את בעלה לעתיד ר' ישראל אריה לייב שניאורסון ובשנת תרצ"ד עלתה יחד עמו לארץ, כשלצורך השגת המסמכים הדרושים להגירה התנדבה הרבנית חיה מושקא שניאורסון במסירות נפש להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי[3].
בהגיעם לארץ ישראל, התיישבו בתל אביב, שם התקבלה לעבוד כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.
ביום ל' באב שנת תרצ"ט נישאו הזוג שניאורסון-רויטמן.
בהמשך נסעו יחד לאנגליה, ולאחר פטירת בעלה בי"ג אייר תשי"ב חזרה לארץ הקודש, והמשיכה בעבודתה כרוקחת.
נפטרה בכ"א טבת תשנ"ז, ונטמנה בבית העלמין בצפת, שם גם נטמן בעלה.
לאחר פטירתה, ביקשה בתה מרת דליה רויטמן לרב מנחם מענדל גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה[4].
