הבדלים בין גרסאות בדף "אליעזר ארלוזורוב"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
מ (←ביוגרפיה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''אליעזר ארלוזורוב''' (בכתיב [[יידיש|יידי]]: '''ארלאזאראוו'''; [[ה'תר"א]]-[[ה'תר"ב]] - [[ו' באדר]] [[ה'תרס"א]]) היה חסיד [[חב"ד]], [[רב]] ו[[אב בית דין]] ב[[רומני]]. | הרב '''אליעזר ארלוזורוב''' (בכתיב [[יידיש|יידי]]: '''ארלאזאראוו'''; [[ה'תר"א]]-[[ה'תר"ב]] - [[ו' באדר]] [[ה'תרס"א]]) היה חסיד [[חב"ד]], [[רב]] ו[[אב בית דין]] ב[[רומני]]. | ||
| − | == | + | == תולדות חיים == |
נולד בשנת תר"א-תר"ב לשאול, מחסידי חב"ד. למד בילדותו, יחד עם אחיו הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]] (רבה של [[חרקוב]]), אצל הרב עוזר ריבקין, מחסידי חב"ד{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 927.}}. | נולד בשנת תר"א-תר"ב לשאול, מחסידי חב"ד. למד בילדותו, יחד עם אחיו הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]] (רבה של [[חרקוב]]), אצל הרב עוזר ריבקין, מחסידי חב"ד{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 927.}}. | ||
גרסה מ־03:37, 20 בינואר 2021
הרב אליעזר ארלוזורוב (בכתיב יידי: ארלאזאראוו; ה'תר"א-ה'תר"ב - ו' באדר ה'תרס"א) היה חסיד חב"ד, רב ואב בית דין ברומני.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בשנת תר"א-תר"ב לשאול, מחסידי חב"ד. למד בילדותו, יחד עם אחיו הרב אברהם יחזקאל ארלוזורוב (רבה של חרקוב), אצל הרב עוזר ריבקין, מחסידי חב"ד[1].
הרב ארלוזורוב מונה לרב העיר רומני בשנת תרכ"ט בהיותו בגיל 28[2]. על רבנותו בעיר כתב י.י. היילפערין:
בין מספר הרבנים המעטים יחידי סגלה היודעים לנהל את צאן מרעיתם על מי מנוחות התורה והדעת, היה גם רבנו ז"ל, עם היותו צדיק ומחמיר לעצמו, הקל בכל האפשר לאחרים. הוא היה סבלן ועניו ידע לאחד את כל המפלגות ושפתים ישק השיבו דברים נכוחים למהאדוקים עד החפשים הקיצוניים.
— הספד בהמליץ, 3 במרץ 1901
בשיחותיו, יומניו וברשימותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון מוזכר הרב ארלוזורוב כאחד מחסידיו הבולטים של אביו, רבי שלום דובער שניאורסון[3]. וכך מתארו באחת משיחותיו:
בעומק מוחי הילדותי נחקקה כל תנועה מהחסידים הגדולים והכבוד הגדול שהאצילו לאבי, רבה של חרקוב הרב ר' יחזקאל ארלוזורוב ואחיו רבה המפורסם של ראמען הרב ר' אליעזר.
— לקוטי דיבורים, ח"א, עמוד 138
היה מעורב בעסקי הכלל, ונכח בכמה אסיפות רבנים[4]. היה בידידות עם רבני דורו, כמו הרב אברהם יצחק קוק[5]. היה מחותן עם הרב אריה לייב האפט, רבה של קונוטופ. נפטר אחרי מחלה קשה[6].
כתביו
ניהל התכתבות עם רבנים, בהם שדי חמד[7]. הרב ארלוזורוב לא רצה להדפיס את חידושיו[8].
- הגהות אליעזר, פיוטרקוב תרס"ב
- תשובות אליעזר (עדיין בכתובים)[9]
- חלק מהגהותיו לשו"ע נדפסו בהוספות לשולחן ערוך הרב
משפחתו
- בנו, הרב מאיר ארלוזורב
- בנו, הרב יוסף ארלוזורוב
- בנו, הרב שאול ארלוזורוב
- חתנו, הרב עקיבא ינקלטבסקי[10]
- נכדו, חיים ארלוזורוב[11].
קישורים חיצוניים
- הגהות אליעזר באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ כפר חב"ד, גיליון 927.
- ↑ לוח אחיאסף. בכמה מקורות נזכר שהתמנה כבר בתרכ"ג, כשהיה בן 22. ככל הנראה מדובר בטעות.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ, לקוטי דיבורים, א, קה"ת, עמ' 138.
- ↑ אדמו"ר הרש"ב, אגרות קודש, ג, עמ' עח.
- ↑ משה צבי נריה, חיי הראי"ה, עמוד 288.
- ↑ ידיעה על פטירתו נדפסה בעיתון המליץ 27 בפברואר 1901.
- ↑ לדוגמה: כללים, מערכת גימל, אות יא.
- ↑ לוח אחיאסף, וילנא, שנה תשיעית, תרס"ב עמוד 28.
- ↑ כמה מהן נדפסו בקובץ יגדיל תורה (ניו יורק).
- ↑ אוצר הרבנים מס' 2444.
- ↑ בנו של הרב שאול ארלוזורוב, נולד בשנת תרנ"ט, עלה לארץ והתמנה להיות מראשי מפלגת "מפא"י" ושימש כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בשנת תש"ג נרצח על יד חוף תל אביב, לאחר הרצח הואשמו שני יהודים ברצחו, רבנים רבים יצאו נגד האשמה של שני אותם יהודים ברצחו, מספר גורמים אף פנו לאדמו"ר הריי"צ שיחתום בעד שחרור אותם יהודים, אולם אדמו"ר הריי"צ סירב לזאת (אגרות קודש, כרך יז, עמ' ו'שס)
