הבדלים בין גרסאות בדף "אהבה בתעלומות לב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (עריכה) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) מ |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | {{אהבה ויראה}} | |
| − | + | '''אהבה שבתעלומות הלב{{הערה|בחסידות אין התייחסות למושג 'תעלומות הלב' בפני עצמו.}}''' הינו ביטוי בחסידות ל-2 בחינות שונות ב[[אהבת השם]], אם מפני שמדובר באהבה המוסתרת בתעלומות הלב, ואם מפני שמדובר באהבה הנעלית מהלב ו'נעלמת' ממנו. | |
| − | א. אהבה בתעלומות הלב, בחינת 'עבד כנעני' – השייכת לכל אחד. | + | |
| − | ב. אהבה בהתגלות הלב, בחינת 'עבד עברי'. | + | ==הדרגות השונות באהבה שבתעלומות הלב== |
| − | ג. אהבה בפנימיות הלב שעיקרה שכל{{הערה|כשההתבוננות היא ב[[גדלות המוחין]] מרגיש הלב את השכל ומתפעל בדרך ממילא.}} | + | שלוש דרגות הן{{הערה|שם=ביאור|ישנן שתי דרגות נוספות שעיקרן איננו התבוננות שכלית אלא גילוי טבע האהבה של עצם הנשמה. אך הן אינן עבודת כל האדם אלא שייכות רק בצדיקים, והן קבלת שכר בעולם הזה מעין העולם הבא, ונקראות בחינת [[אמה עבריה]] ובחינת [[בת]].}} בהתגלות אהבת ה' בלב האדם: |
| + | *א. אהבה בתעלומות הלב, בחינת 'עבד כנעני' – השייכת לכל אחד. | ||
| + | *ב. אהבה בהתגלות הלב, בחינת 'עבד עברי'. | ||
| + | *ג. אהבה בפנימיות הלב שעיקרה שכל{{הערה|כשההתבוננות היא ב[[מוחין דגדלות|גדלות המוחין]] מרגיש הלב את השכל ומתפעל בדרך ממילא.}}, וגם היא נקראת אהבה "בתעלומות הלב". | ||
| + | |||
| + | הראשונה והאחרונה נקראות '''שתיהן''' "תעלומות לב": הראשונה לפי שהיא מוסתרת בלב, והאחרונה לפי שגבהו דרכיה מן הלב. | ||
==אהבה שבתעלומות לב (השייכת לכל אחד)== | ==אהבה שבתעלומות לב (השייכת לכל אחד)== | ||
אהבה זו אינה רגש ממשי של אהבה, אלא רק הסכמת הלב (למסקנת ההתבוננות ולהטיה השכלית של המח) "שכך יאתה לו", ובאה מהתבוננות שאינה בהשגה גמורה, ולכן אין בכוחה להתלבש במידות לעוררן, אלא רק הקב"ה "מצרפן" - והיא האהבה הנדרשת '''וקרובה מאד''' לכל אחד ואחת. | אהבה זו אינה רגש ממשי של אהבה, אלא רק הסכמת הלב (למסקנת ההתבוננות ולהטיה השכלית של המח) "שכך יאתה לו", ובאה מהתבוננות שאינה בהשגה גמורה, ולכן אין בכוחה להתלבש במידות לעוררן, אלא רק הקב"ה "מצרפן" - והיא האהבה הנדרשת '''וקרובה מאד''' לכל אחד ואחת. | ||
| + | |||
במדרגות האהבה זו היא הנמוכה ביותר, ונקראת בחינת "עבד כנעני"{{הערה|המדרגות הגבוהות יותר הן: א. אהבה שבהתגלות הלב – עבד עברי, אהבה שבפנימיות הלב – אמה עבריה, אהבה שלמעלה מהשכל – בחינת בת, והיא אהבת הצדיק שבסעיף הבא.}}, והיא התגלות בחינת ה'רוח' שבנפש{{הערה|לעומת האהבה שבהתגלות הלב שבאה מדרגת ה'נשמה' שבחמש החלוקות דנפש רוח נשמה חיה ויחידה.}} | במדרגות האהבה זו היא הנמוכה ביותר, ונקראת בחינת "עבד כנעני"{{הערה|המדרגות הגבוהות יותר הן: א. אהבה שבהתגלות הלב – עבד עברי, אהבה שבפנימיות הלב – אמה עבריה, אהבה שלמעלה מהשכל – בחינת בת, והיא אהבת הצדיק שבסעיף הבא.}}, והיא התגלות בחינת ה'רוח' שבנפש{{הערה|לעומת האהבה שבהתגלות הלב שבאה מדרגת ה'נשמה' שבחמש החלוקות דנפש רוח נשמה חיה ויחידה.}} | ||
הטעם שאהבה זו נקראת "תעלומות לב" כי היא "נעלמת" בלב - ולא מורגשת בו{{הערה|תניא פרק ט"ז, מאמרים אעת"ר ע' ק', מאמרים תרע"ח קפ"ח ובכמה מקומות.}}. | הטעם שאהבה זו נקראת "תעלומות לב" כי היא "נעלמת" בלב - ולא מורגשת בו{{הערה|תניא פרק ט"ז, מאמרים אעת"ר ע' ק', מאמרים תרע"ח קפ"ח ובכמה מקומות.}}. | ||
| + | |||
===שתי דרגות באהבה זו=== | ===שתי דרגות באהבה זו=== | ||
| − | עניינה של אהבה זו | + | עניינה של אהבה זו בעבודת השם הוא רק להביא לידי מעשה, ויש בזה שתי דרגות: |
'''כשאינה בהתפעלות''' – באופן זה אין כאן שום רגש כלל, אלא רק הבנה שכלית שדביקות באלוקות תלוייה בקיום המצוות. מאחר ואין כאן רגש, ברגע שנתקל האדם בטרדות העולם נשכחת ממנו האלוקות, ועד שאינו מרגיש כלל בריחוקו. | '''כשאינה בהתפעלות''' – באופן זה אין כאן שום רגש כלל, אלא רק הבנה שכלית שדביקות באלוקות תלוייה בקיום המצוות. מאחר ואין כאן רגש, ברגע שנתקל האדם בטרדות העולם נשכחת ממנו האלוקות, ועד שאינו מרגיש כלל בריחוקו. | ||
'''כשבאה בהתפעלות''' – כאן כבר מסכים '''הלב''' להתבוננות השכלית (אם כי אין כאן רגש אהבה ממשי אלא הסכמה רגשית בלבד), ולכן בכוח אהבה זו לשמור אותו כל היום שלא יכשל בעבירות{{הערה|טרדות המעשייות של העולם אינם מנגדים לה, אלא רק התאוות.}}, ובה עצמה יש שני בחינות: | '''כשבאה בהתפעלות''' – כאן כבר מסכים '''הלב''' להתבוננות השכלית (אם כי אין כאן רגש אהבה ממשי אלא הסכמה רגשית בלבד), ולכן בכוח אהבה זו לשמור אותו כל היום שלא יכשל בעבירות{{הערה|טרדות המעשייות של העולם אינם מנגדים לה, אלא רק התאוות.}}, ובה עצמה יש שני בחינות: | ||
| − | |||
| − | |||
| + | א. '''מהתבוננות בגדולת ה''''. ההתבוננות פעלה אצלו רגש והתפעלות מסויימים (הסכמת הלב), אך מאחר ואין השגתו גמורה גם אהבתו לא יוצאת לגילוי בפועל אלא מסותרת במוחו וליבו. | ||
| − | ==אהבה שבתעלומות לב (השייכת בעיקר לצדיקים{{הערה| | + | ב. '''מהתעוררות האהבה המסותרת'''. ה"אהבה המסותרת" היא אהבתה העצומה של עצם הנפש לאלוקות, אך כאן מדובר שלא התגלתה בכל הדרה, ורק הרושם שלה פועל על ליבו רגש והתפעלות מסויימים של "הסכמה" ש"יאתה לו" לדבוק בה'. |
| + | |||
| + | ==אהבה שבתעלומות לב (השייכת בעיקר לצדיקים{{הערה|שם=ביאור}})== | ||
אהבה זו הינה דביקות באלוקות בתכלית השלימות, דביקותו כה גדולה עד שאינו מרגיש בה כלל. אהבה זו היא למעלה אפילו מפנימיות הלב{{הערה|שבאה מבחינת השמיעה דבינה.}}, ובאה מבחינת הראיה דחכמה (ראיית מהות האלוקות), ושייכת בעיקר לנשמות דאצילות. | אהבה זו הינה דביקות באלוקות בתכלית השלימות, דביקותו כה גדולה עד שאינו מרגיש בה כלל. אהבה זו היא למעלה אפילו מפנימיות הלב{{הערה|שבאה מבחינת השמיעה דבינה.}}, ובאה מבחינת הראיה דחכמה (ראיית מהות האלוקות), ושייכת בעיקר לנשמות דאצילות. | ||
| שורה 25: | שורה 33: | ||
בלשון הקבלה דרגת אהבה זו בספירות היא יסוד אבא (חכמה עילאה) המאיר ביסוד אמא (פנימיות הלב), נקודה בהיכלה. | בלשון הקבלה דרגת אהבה זו בספירות היא יסוד אבא (חכמה עילאה) המאיר ביסוד אמא (פנימיות הלב), נקודה בהיכלה. | ||
| − | א. עניינה בעבודה הוא תשובה עילאה{{הערה|דרך מצוותיך מצוות וידוי ותשובה פרק ב'.}}, הנרמזת במילה 'תשובה' עצמה: תשוב ה'. והכוונה ש ה' עילאה שבשם הוי' שבה ומתאחדת ומתעלה לדרגת ה-י'{{הערה|ורמוז במילוי, אות ה' אפשר לכתוב בשלושה אופנים: ה"א, ה"ה או ה"י. תשובה עילאה היא כשמילוי ה' הוא בי', כלומר, שדרגת הי' מאירה בתוך הה'}}. | + | |
| − | ב. עבודת ה' בבחינת תשובה עילאה זו נקראת 'נחל איתן'{{הערה|שעניינו מבואר | + | א. עניינה בעבודה הוא תשובה עילאה{{הערה|דרך מצוותיך מצוות וידוי ותשובה פרק ב'.}}, הנרמזת במילה 'תשובה' עצמה: תשוב ה'. והכוונה ש ה' עילאה שבשם הוי' שבה ומתאחדת ומתעלה לדרגת ה-י'{{הערה|ורמוז במילוי, אות ה' אפשר לכתוב בשלושה אופנים: ה"א, ה"ה או ה"י. תשובה עילאה היא כשמילוי ה' הוא בי', כלומר, שדרגת הי' מאירה בתוך הה'}}. |
| + | |||
| + | ב. עבודת ה' בבחינת תשובה עילאה זו נקראת 'נחל איתן'{{הערה|שעניינו מבואר באגרת הקודש (המודפסת בקונטרס אחרון) [[קונטרס אחרון - פרק ז'|וצדקה כנחל איתן]], ובלקוטי תורה ראה יח ג.}} והיא ו' של שם הוי' המחברת את בחינת האיתן שבנשמה עם המידות שבלב. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |
גרסה אחרונה מ־19:42, 8 בינואר 2022
| אהבה ויראה | |
|---|---|
| בחינות באהבה | |
| |
| בחינות ביראה | |
| יראה • יראת העונש • יראה עילאה • יראה תתאה |
אהבה שבתעלומות הלב[1] הינו ביטוי בחסידות ל-2 בחינות שונות באהבת השם, אם מפני שמדובר באהבה המוסתרת בתעלומות הלב, ואם מפני שמדובר באהבה הנעלית מהלב ו'נעלמת' ממנו.
תוכן עניינים
הדרגות השונות באהבה שבתעלומות הלב[עריכה]
שלוש דרגות הן[2] בהתגלות אהבת ה' בלב האדם:
- א. אהבה בתעלומות הלב, בחינת 'עבד כנעני' – השייכת לכל אחד.
- ב. אהבה בהתגלות הלב, בחינת 'עבד עברי'.
- ג. אהבה בפנימיות הלב שעיקרה שכל[3], וגם היא נקראת אהבה "בתעלומות הלב".
הראשונה והאחרונה נקראות שתיהן "תעלומות לב": הראשונה לפי שהיא מוסתרת בלב, והאחרונה לפי שגבהו דרכיה מן הלב.
אהבה שבתעלומות לב (השייכת לכל אחד)[עריכה]
אהבה זו אינה רגש ממשי של אהבה, אלא רק הסכמת הלב (למסקנת ההתבוננות ולהטיה השכלית של המח) "שכך יאתה לו", ובאה מהתבוננות שאינה בהשגה גמורה, ולכן אין בכוחה להתלבש במידות לעוררן, אלא רק הקב"ה "מצרפן" - והיא האהבה הנדרשת וקרובה מאד לכל אחד ואחת.
במדרגות האהבה זו היא הנמוכה ביותר, ונקראת בחינת "עבד כנעני"[4], והיא התגלות בחינת ה'רוח' שבנפש[5] הטעם שאהבה זו נקראת "תעלומות לב" כי היא "נעלמת" בלב - ולא מורגשת בו[6].
שתי דרגות באהבה זו[עריכה]
עניינה של אהבה זו בעבודת השם הוא רק להביא לידי מעשה, ויש בזה שתי דרגות:
כשאינה בהתפעלות – באופן זה אין כאן שום רגש כלל, אלא רק הבנה שכלית שדביקות באלוקות תלוייה בקיום המצוות. מאחר ואין כאן רגש, ברגע שנתקל האדם בטרדות העולם נשכחת ממנו האלוקות, ועד שאינו מרגיש כלל בריחוקו.
כשבאה בהתפעלות – כאן כבר מסכים הלב להתבוננות השכלית (אם כי אין כאן רגש אהבה ממשי אלא הסכמה רגשית בלבד), ולכן בכוח אהבה זו לשמור אותו כל היום שלא יכשל בעבירות[7], ובה עצמה יש שני בחינות:
א. מהתבוננות בגדולת ה'. ההתבוננות פעלה אצלו רגש והתפעלות מסויימים (הסכמת הלב), אך מאחר ואין השגתו גמורה גם אהבתו לא יוצאת לגילוי בפועל אלא מסותרת במוחו וליבו.
ב. מהתעוררות האהבה המסותרת. ה"אהבה המסותרת" היא אהבתה העצומה של עצם הנפש לאלוקות, אך כאן מדובר שלא התגלתה בכל הדרה, ורק הרושם שלה פועל על ליבו רגש והתפעלות מסויימים של "הסכמה" ש"יאתה לו" לדבוק בה'.
אהבה שבתעלומות לב (השייכת בעיקר לצדיקים[2])[עריכה]
אהבה זו הינה דביקות באלוקות בתכלית השלימות, דביקותו כה גדולה עד שאינו מרגיש בה כלל. אהבה זו היא למעלה אפילו מפנימיות הלב[8], ובאה מבחינת הראיה דחכמה (ראיית מהות האלוקות), ושייכת בעיקר לנשמות דאצילות.
הטעם שאהבה זו נקראת נקראת "תעלומות לב", כי גבהו דרכיה מן הלב [9] והיא "נעלמת" ממנו[10].
בלשון הקבלה דרגת אהבה זו בספירות היא יסוד אבא (חכמה עילאה) המאיר ביסוד אמא (פנימיות הלב), נקודה בהיכלה.
א. עניינה בעבודה הוא תשובה עילאה[11], הנרמזת במילה 'תשובה' עצמה: תשוב ה'. והכוונה ש ה' עילאה שבשם הוי' שבה ומתאחדת ומתעלה לדרגת ה-י'[12].
ב. עבודת ה' בבחינת תשובה עילאה זו נקראת 'נחל איתן'[13] והיא ו' של שם הוי' המחברת את בחינת האיתן שבנשמה עם המידות שבלב.
הערות שוליים
- ↑ בחסידות אין התייחסות למושג 'תעלומות הלב' בפני עצמו.
- ↑ 2.0 2.1 ישנן שתי דרגות נוספות שעיקרן איננו התבוננות שכלית אלא גילוי טבע האהבה של עצם הנשמה. אך הן אינן עבודת כל האדם אלא שייכות רק בצדיקים, והן קבלת שכר בעולם הזה מעין העולם הבא, ונקראות בחינת אמה עבריה ובחינת בת.
- ↑ כשההתבוננות היא בגדלות המוחין מרגיש הלב את השכל ומתפעל בדרך ממילא.
- ↑ המדרגות הגבוהות יותר הן: א. אהבה שבהתגלות הלב – עבד עברי, אהבה שבפנימיות הלב – אמה עבריה, אהבה שלמעלה מהשכל – בחינת בת, והיא אהבת הצדיק שבסעיף הבא.
- ↑ לעומת האהבה שבהתגלות הלב שבאה מדרגת ה'נשמה' שבחמש החלוקות דנפש רוח נשמה חיה ויחידה.
- ↑ תניא פרק ט"ז, מאמרים אעת"ר ע' ק', מאמרים תרע"ח קפ"ח ובכמה מקומות.
- ↑ טרדות המעשייות של העולם אינם מנגדים לה, אלא רק התאוות.
- ↑ שבאה מבחינת השמיעה דבינה.
- ↑ שהרי באה מנקודת החכמה המאירה בבינה ומעוררת את פנימיות הלב, מה שמאיר כאן בלב היא נקודת הביטול דחכמה שגבוהה מעלה מעלה מהמידות.
- ↑ ליקוטי תורה ראה י"ח ג', דרך מצוותיך מצוות וידוי ותשובה פרק ב' ובכמה מקומות.
- ↑ דרך מצוותיך מצוות וידוי ותשובה פרק ב'.
- ↑ ורמוז במילוי, אות ה' אפשר לכתוב בשלושה אופנים: ה"א, ה"ה או ה"י. תשובה עילאה היא כשמילוי ה' הוא בי', כלומר, שדרגת הי' מאירה בתוך הה'
- ↑ שעניינו מבואר באגרת הקודש (המודפסת בקונטרס אחרון) וצדקה כנחל איתן, ובלקוטי תורה ראה יח ג.
