אגרת הגאולה

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא אנציקלופדי.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

שער הספר בן פורת יוסף מבעל הרה"ק יעקב יוסף הכהן מפלנואה, בו נדפסה האגרת בפעם הראשונה

האגרת המכונה בשם אגרת הגאולה לבעש"ט, הנקראת בריבוי מקומות בשם אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם, אגרת עליית נשמה להבעש"ט, הינה אגרת שכתבה הבעש"ט ב' פעמים לגיסו הרב גרשון מקיטוב ששהה בארץ הקודש, ובה מתאר עליית נשמה שערך בראש השנה תק"ז, ועוד פרטים, ומתאר ששאל את מלך המשיח "אמת אתי מר" ונענה (כדלהלן בפרטות) על דרך לשון הפסוק במשלי לכשיפוצו מעיינתך חוצה.

האגרת מהווה אבן היסוד בחסידות חב"ד, וכמקור לדרך אדמו"רי חב"ד להפצת המעיינות, מחמת שכל מהות התגלות תורת החסידות לבעש"ט נועדה להביא את הגאולה השלימה, וזהו על ידי הפצת החסידות.

תולדות האגרת

האגרת זו כנראה היא אגרת יחידה מסוגה ובאורכה שהגיע לידנו מלשונו הקדוש של הבעש"ט בעצמו, מכיון רוב ממש של דברי תורת הבעש"ט בעצמו לא הגיעו לידנו ובלשון רבינו הזקן, "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)" ע"י תלמידיו ותלמידי תלמידיו ואגרת זאת, שיש לנו את לשון הבעש"ט ממש באורך (ואפשר בשני נוסחאות שהם לשונו הקדוש של הבעש"ט בעצמו כדלהלן).

אגרת זו כתבה אל גיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב. באגרת מתאר הבעש"ט בדרך ארוכה ובפרטי פרטים חזיונות מופלאים שהיו לו בעליית נשמה, בראש השנה תק"ז. ועוד.

את האגרת כתב הבעש"ט פעמיים, בפעם הראשונה שלח את אגרת ביד תלמידו "המוכיח מפולנאה", הרה"ק רבי יהודה אריה ליב. אך אגרת זו הראשונה לא הגיעה אל ר' גרשון. (וראה להלן, סברות על האפשרות שכעת יש בידנו גם את האגרת הראשונה של הבעש"ט).

כנראה מחמת חשיבות האגרת כתב מורנו הבעש"ט את האגרת הזאת שנית, בה כתב שוב את דבר החזיונות. באגרת השנית הבעש"ט הביע כאב על שהאגרת הראשונה נאבדה וכתב שסיבת צערו היא כי באגרת הראשונה נכתב כל הענין בפרוטרוט, אך ברבות הימים, מאז כתיבת האגרת הראשונה, נשכחו ממנו כמה פרטים.

את האגרת השנית השתדל הבעש"ט לשלוח לגיסו גיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב על ידי תלמידו החשוב רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה בעל ה"תולדות יעקב יוסף", שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש. אך גם האגרת השנית לא הגיעה לר' גרשון, מפני שבעל ה"תולדות" לעלות לארץ ישראל. והידפסה בעל התולדות בעצמו בספרו בן פורת יוסף, ומחמת גודל חשיבות של בעל התולדות בחצר הבעש"ט, מתווסף בה חשיבות נוספת.

נוסחאות האגרות

בספר שבחי הבעש"ט הוצאת הרב יהושע מונדשיין בנספחים, משווה את שלושת הנוסחאות שיש בידנו מהאגרת.

לראשונה נדפסה האגרת בספר בן פורת יוסף של הרב יעקב יוסף כ"ץ, אשר ברשותו נמצא גוף המכתב.

בתשנת תרפ"ג הדפיס הרב דוד פרענקיל בלבבו את ספרו מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו ובו נוסח שונה ממכתב זה, נוספו בו משפטים חשובים מחד גיסא והחסרת קטעים מאידך גיסא. הדפסת נוסח זה הביא לידי דיון רחב בין החוקרים בתולדות הבעש"ט בין אברהם חיים רובינשטיין,שטען שהכתב יד שפרסם פרנקיל הוא מזויף, לבין מרדכי שרגא באומינגר, שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט.

ובשנים האחרונות הגיע כתב יד חדש משנת תקל"ו, עם נוסח נוסף של האגרת וסיפור עליית נשמה של הבעש"ט.

הרב מונדשיין משתדל להוכיח מהשינויים, שיש בידנו את האגרת הראשונה והשניה של הבעל שם טוב, ומישהו מהמדפיס בספר בן פורת יוסף, צרף את שני האגרות לאחת.

להעיר שבחלק מהמהדורות של הספר כתר שם טוב, נדפסה האגרת בהשמטות.

בבטאון היכל הבעש"ט^{[דרושה הבהרה]}, כתב הרב מונדשיין מאמר המשך על נוסח נוסף של האגרת.

חשיבות האגרת

בשנת תקמ"א, פורסמה האגרת מכתב ידו הקדושה של הבעש"ט בספרו "בן פורת יוסף", כמו שנכתב בשער הספר "וגם נדפס בספר הזה אגרת הנשלח לארץ הקדושה מהרב ר' ישראל בעש"ט הנ"ל לגיסו החסיד המפורסם מורנו גרשון קוטוור מכמה ענייני פלאים". ומשם נפוצה אגרת מופלאה זו בכל תפוצות ישראל. וכמו שכתב בהקדמה לאגרת "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".

אגרת זו היא אגרת הבעש"ט היחידה שנדפסה בשנים קדמוניות על ידי תלמדיו הקרובים וכן נזכרה ונתבארה על ידי נכדו-הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקאוו – בספרו "דגל מחנה אפרים".

וכן מסופר בשם השרף ר' אורי מסטרעליסק ש"אגרת זו היית אצל הרב מרדכי מנשכיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפלין ממש. ובה מרומז קץ הגאולה.

גם מהטרחה המרובה שהשקיע מורנו הבעש"ט בכתיבתה ושליחתה של אגרת זו אל גיסו, והצער שהי' לו על שלא הגיעה לידי גיסו, וכתבה שוב, מוכח עד כמה היו הדברים חשובים ויסודיים בעיני ק'. ואכן יש לאגרת זו חשיבות מיוחדת וחיבה יתירה אצל תלמידיו ומעתיקי שמועתו

אצל אדמו"רי חב"ד האגרת מהווה כאחד מאבני היסוד של תורת החסידות. כאשר הוראת מלך המשיח להבעש"ט, "יפוצו מעיינתך חוצה" יושמה ונשמרה בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד

הפגישה עם מלך המשיח

במרכז האגרת עומד המעמד של פגישת הבעש"ט עם מלך המשיח, פגישה שהייתה יחודית גם להבעש"ט כמו שכותב "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי (אחיה השילוני) שלי שילך עמי, כי סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות העליונים, כי מיום היותי על עמדי לא עליתי בעליות גדולות כמוהו", עלי'ה ופגישה זו מהווה את אחת היסודות המרכזים ביותר בתולדות החסידות הכללית, ובמיוחד דרך הפצת המעיינות חב"ד.

להלן לשון הפגישה על פי נוסחה שבספר בן פורת יוסף "עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו ח״ו על פטירתי מהעה״ז והודיעו לי אח״כ שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.

ותמהתי על זה והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה".

הבכי והצער של הבעל שם טוב, "והי' לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי ברוך ממז'יבוז ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין. כדלהלן.

איזכורים וביאורים של האגרת אצל אדמו"רי חב"ד

בין הדברים שהיו חלוקים בין כ"ק אדמו"ר הזקן, לנכד הבעש"ט רבי ברוך ממזבוז, היה על הדרך להפצת המעיינות, וביארו רבותנו, שכאשר אמר מלך המשיח לבעש"ט "יפוצו מעיינותך חוצה" הבעש"ט בכה על זה, ורבי ברוך ביאר שסבו בכה שצריך להפיץ החסידות חוצה, ואדמו"ר הזקן ביאר שהבעש"ט בכה על אריכות הזמן להפיץ את המעיינות. וכן ביאר אדמו"ר הרש"ב:

כ"ק אדמו"ר הרש"ב: ביאר את מענה מלך המשיח להבעש"ט, "יפוצו מעיינתך חוצה", שבזה אמר מלך המשיח שעל ידי תורת החסידות, אפשר שגם "חוצה", יהודי שאינו מזוכך יכול להשיג דברים אלוקיים.

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ביאר ארוכות את הדו שיח בין מלך המשיח לבעש"ט. שדברי הבעש"ט למשיח "אמת אתי מר", הינו המשך לדברי מלך המשיח לרבי יהושע בן לוי על אותה השאלה, ענה מלך המשיח "היום" "אם בקולו תשמעו", וטען הבעש"ט למלך המשיח הלוא כבר הגענו לכך שברוך-השם בקולו תשמעו! ועל זה המשיח עונה לו : 'לכשיפוצו מעיינותיך חוצה'". שהדבר החסר כדי שהמשיח יבוא הוא שיהודים יעבדו את ה' מתוך אור וחיות, ואת זאת אפשר להשיג על-ידי עבודת ה' ברוח החסידות.

כ"ק אדמו"ר שליט"א מרבה לצטט האגרת כמקור להפצת המעיינות כהכשרה לביאת המשיח, שבדור השביעי קיבל משנה נופח.

הרבי גם באר, שכל ענין מענה מלך המשיח, שאף שנאמר להבעש"ט, הנה הדבר נעשה דווקא על ידי חורת חב"ד ואדמו"ר הזקן.

קיצור תוכן האגרת על פי הנוסח שנדפס בספר בן פורת יוסף

א) הבעש"ט מביע צער שר' גרשון לא קיבל את האגרת הראשונה שכתב מחמת שכמה פרטים נשכחו ממנו.

ב) בראש השנה תק"ז עשה הבעש"ט עלית נשמה, וראה דברים נפלאים שאי אפשר לספר, ובניהם שהרבה רשעים עשו תשובה ועלו לגן עדן.

ג) הנשמות מבקשות מהבעש"ט עזרה, והבעש"ט רואה שהס"מ מקטרג נורא בשמחה גדולה

ד) הבעש"ט מבקש מאחיה השילוני שיצטרף אליו כי עליית נשמה זו, היא עלי'ה גדולה שמעולם לא עלה כך.

ה) הבעש"ט עולה להיכלו של משיח. ושם ראה את המשיח מלמד תורה את האבות והצדיקים, ושמחה גדולה

ו) הבעש"ט שואל את משיח "אימת אתי מר" והשיב לי "בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך".

ז) הבעש"ט בוכה לפני ה' על האסונות בקהילת סיבטובקע ובקהילת דונאוויץ, שחלקם נאלצו להמיר את דתם, וחלקם נהרגו מבלי להמיר את דתם.

ח) עליית נשמה בראש השנה תק"י. ובה ראה קטרוגים גדולים שאי אפשר לבטלם. רק הצליח להריח את הקטרוג מסבבותנו.

ט) מעלת בעל הדגל מחנה אפרים.

ויוכר טובך בעולם

חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות המשיח לבעש"ט, לבד "יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו), כתוב גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של הבעש"ט, ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי חב"ד, כחלק מהכשרת העולם לגאולה.

טענות נגד שיטת חב"ד באגרת

במהלך השנים בקבוצות שונות, עלתה הטענה מדברי הבעש"ט באגרת "יפוצו מעיינתך חוצה וייחדו יחודים כמותך", שאי די לעסוק בלימוד תורת חב"ד אלא צריך לעסוק הקבלה בכלל ובמיוחד בתורת הרמח"ל והגר"א מואלוז׳ין, וכיוצא בהם שבהם מבואר קצת ל"יחד יחודים". כי לפי הנראה מלשונו הוא שצריך להגיע למדרגת היחודים ועליית נשמה, ולזה הרי אי אפשר להגיע זולת על ידי לימוד רזי תורה בקבלה בהעמקה וידיעת השמות, ולפי זה אינם יוצאים בלימוד חסידות גרידא.

וענה הרבי באגרת יחודית שהתפרסמה רק לאחרונה : א) הפצת המעיינות ויחוד יחודים הם ב' דברים נפרדים. ב) ליחד יחודים יש סגולות, משא"כ הפצת המעיינות מוכרח בפועל. ג) הרי משיח אמר "לכישפוצו מעיינתך חוצה", וספרים אלו אינם בכלל "מעינותך", של הבעש"ט.

ניגון האגרת

על הדו שיח בין הבעש"ט למלך המשיח מבוסס הניגון החב"די ניגון אימתי קאתי מר