כוס
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
כוס היא כלי קיבול המשמש לשתיה, כאשר משתמשים בו עבור "כוס של ברכה" הוא צריך להכיל לפחות רביעית. בפנימיות התורה הוא מסמל את ספירת המלכות וכנסת ישראל.
ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ספירת המלכות |
ספירת המלכות מכונה בכמה שמות, אחד מהם הוא "כוס ישועות". דהיינו, שספירת המלכות שבעולם האצילות היא הכלי שבו נמשכות כל ה"ישועות העליונות", הכוחות האלקיים, וממנו הם נמשכות להחיות את כל הברואים שבכל העולמות שלמטה ממנה. החיות שנמשכת לכל המלאכים היא על ידי דיבורו של הקב"ה, כמו שאומר הפסוק "וברוח פיו כל צבאם", דהיינו, שמכל דיבור נברא מלאך אחד. והדיבור הוא הכלי שעל ידו נמשכים כל האורות שלמעלה ממנו.
ובזה שהדיבור ממשיך את מה שלמעלה ממנו, נכללים השכל והמידות: שכאשר אדם מדבר, הרי בצירופי האותיות והמילים ישנה השכלה מסוימת שנמשכת בדיבור זה. וכמו כן גם במידות, הרי יש דיבורים טובים, ויש דיבורים קשים, דהיינו, כאשר מידת החסד או מידת הגבורה מתלבשות בדיבור.
הכוס נקראת "כוס ישועות" על שם ה"ה' חסדים" (חסד שבחסד, חסד שבגבורה כו') שנמשכים בה – בכח הדיבור.
כוס היא בגימטריה אלקים (86). כלומר, שהיא הכלי להמשיך את האורות האלו למטה. שם "אלקים" הוא בספירת המלכות, כיוון שמשמעות שם זה היא, מלשון כח, כמו שכתוב "אילי הארץ", כיוון שיש כח בכלי להגביל את האורות הנמצאים בתוכו שלא להתפשט הלאה, כמו שהכוס מגבילה את היין שלא להשפך החוצה, אלא לעמוד "טמון" בתוכה; וכך גם ספירת המלכות מגבילה את האורות שנמשכים אליה לא להמשך עוד.
צריכה הגבהה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפסוק כתוב "כוס ישועות אשא, דהיינו, שצריך לשאת ולהגביה את הכוס אל למעלה ממנה. דהיינו, כמו שצריך להגביה כוס בכדי למלאותה ביין שעניינו הוא ספירת הבינה, דהיינו, "גבורות ממותקות". וכידוע שגבורות ממותקות הינן יותר נעלות מעצם החסדים.
נאמר[1] "גביעים מלאים יין, וכוסות", ומבאר המצודות: ש"גביעים הם כעין כוסות, וגדולים מהם; ובהם מביאים היין. וכן 'ואת גביעי גביע הכסף'[2]". והיינו, שאת הכוסות ממלאים מן הגביעים.
גביע מסמל על ספירת היסוד שהיא עניינו של יוסף הצדיק, ולכן התורה מספרת שהיה לו "גביע". מהגביע – ספירת היסוד מומשכת ההארה אל ספירת המלכות – "כוס", ועל כן צריך להגביה את הכוס אל ספירת היסוד.
לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
שמו של הגביע מיוסד על שורש המילה "גבעה"; אבל לעתיד לבוא נאמר "כי.. הגבעות תמוטינה"[3], דהיינו, שהכוס לא תקבל מהגביע – ספירת היסוד שבעולם האצילות. אלא כמו שכתוב "כוסי רויה", ונאמר בגמרא שהכוס תכיל רכ"א (221) לוגין (הגימטריה של "רויה"), והיינו, שיקבל מה"יסוד" של אריך.
כנסת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – כנסת ישראל |
חז"ל דורשים[4]: "'צאינה וראינה בנות ציון במלך
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו', 'ביום חתונתו', זה מתן תורה". דהיינו, שמתן תורה נמשל ליחוד של איש ואישה, כשהכוונה באישה כאן זה לכנסת ישראל.
במקום אחר אמרו חז"ל[5] ש"לא ישתה אדם בכוס זה, ויתן עיניו בכוס אחר". וכוונתם היא: שאם אדם בועל אישה אחת, לא יהרהר אודות אישה אחרת[6].
וכמו כן, כנסת ישראל מקבלת את התורה, שהיא מקבילה ל"השפעת הטיפה" ממוחו של האיש עד לרחמה של האישה, וכן התורה נמשכה מחכמתו של הקב"ה עד לעולם הזה הגשמי.
עשרה דברים[עריכה | עריכת קוד מקור]
חז"ל אמרו בנוגע לכוס של ברכה שיש בה "עשרה דברים", והיינו, כנגד "עשרת הדיברות" שבהם ניתנה תורה.
כמו כן, כפי שמעשרה דברים אלו זה "הדחה ושטיפה", כן גם צריך לנקות ולטהר את האדם מבפנים ומבחוץ, שיהיה תוכו כברו, ויהיה כלי מתאים לקבל את הגילוי האלקי; כיוון שבאם לאו הרי הוא ככוס מלוכלכת שאי אפשר למזוג בה יין עד שירחצנה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הצמח צדק, ספר הליקוטים ערכים גביע וכוס.
- אדמו"ר הרש"ב ספר המאמרים רנ"ט, ד"ה יו"ט של ר"ה, וד"ה יחיינו מיומיים.