יוסף הכט
| הרב יוסף הכט | |
|---|---|
| |
| לידה | י"ד שבט תשי"א |
| ארצות הברית | |
| מקום פעילות | אילת |
| תחומי עיסוק | שליח הרבי לארץ הקודש, רב העיר אילת, חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק, ויו"ר מוסדות חב"ד אילת. |
| אב | משה יצחק |
הרב יוסף הכט (יליד שנת תשי"א, 1951) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש, רבה הראשי ושליח הראשי של העיר אילת, חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ויו"ר מוסדות חב"ד אילת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בארצות הברית בי"ד שבט תשי"א לאביו הרב משה יצחק הכט ולאימו, בת ר' שמעיה קרינסקי, ונקרא על-שם אדמו"ר הריי"צ.
בצעירותו למד בתומכי תמימים 770 והיה אחד משבעת הקנים. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי ועד הנחות התמימים. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.
נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של הרב שלום דובער פופאק.
נבחר בשנת תשל"ז כאחד מקבוצת השלוחים לארץ הקודש על ידי הרבי יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת.
בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' זושא וילימובסקי והרב מרדכי שמואל אשכנזי הוא נבחר בחודש אלול תשל"ט לרבה הראשי האשכנזי של אילת. בהמשך מונה גם לחבר בבית דין רבני חב"ד. הקים באילת אימפריית שליחות הכוללת שלוחים, בתי חב"ד במבנים מפוארים, מוסדות וארגונים חב"דיים.
בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים[1]. בקשר לכך זכה להוראות והדרכות שונות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכר על ידי הרבי בהתוועדות.
בשנת תש"נ עמד בקשר רציף עם המזכיר הרב לייבל גרונר והיה ממונה מטעם הרבי[דרוש מקור] על פירוק ארגון הגג למוסדות חב"ד והחלפת הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.[דרוש מקור]
בתקופה שלאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א נמנה על הרבנים שהעלו סברא להחלשת ההתעוררות בעניני משיח וזיהויו של הרבי כמלך המשיח כשהם אף כותבים על כך לרבי תוך ציון נזקים אפשריים שהדבר עלול להיסב לפעילות חב"ד בהפצת היהדות[2]. בשעתו נטען שזה מה שהוביל להוראת הרבי באותם שלא להשתמש בתהלוכת ל"ג בעומר בפלקטים של "אנו רוצים משיח עכשיו" ו"הגיע זמן הגאולה"[3] ושבעקבות כך אירעה נסיגה מסויימת בעידודי הרבי לענין זיהויו כמלך המשיח פעולות אלו עוררו את זעמם של הבחורים ב-770 וכשהגיע ל770 לקראת חג השבועות, כמה בחורים ביזוהו. בימים הסמוכים למאורע בחלוקת הדולרים של יום ראשון כ"ח אייר דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של ישיבת תות"ל המרכזית הרב דוד רסקין שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר, או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה בבית דין[4]. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. כעבור תקופה קצרה שינה הרב הכט את דעתו, והינו כיום מהרבנים הבולטים שמעודדים את הפעילות להפצת בשורת הגאולה ופרסום הרבי כמלך המשיח.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד בהזדמנויות רבות ביטא את דעתו שלאור המבואר במאמר באתי לגני שתפקיד דורנו ונשיאו הוא להוריד את השכינה למטה בארץ - להביא לימות המשיח בפועל ממש, אי אפשר להגדיר את ג' תמוז כ'יום הילולא' שעניינו יום בו השלים נשיא הדור את תפקידו והסתלק לגנזי מרומים כי תפקיד דורנו ונשיאו טרם מומש[5]. בשנת תשנ"ה יזם פסק דין עליו חתמו חשובי רבני חב"ד כשהוא בתוכם כי אין לכתוב את תוארי ההסתלקות בהוצאות לאור השונות של תורת הרבי[6] ואף השתתף ונאם בכינוסים שאירגנה האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה באותה שנה.
שליח ורב הראשי לאילת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב הכט הינו הרב הראשי לאילת.
במהלך עשרות שנים בהם מכהן כשליח באילת הקים אימפריית שליחות מפוארת ומהחשובות בארץ הקודש, הכוללת מערך רחב של שלוחים, בניינים רחבים ומפוארים לבתי חב"ד פעילויות חגים לאלפים רבים ועוד.
בפעילותו בעיר אילת הקים מקוואות ברחבי העיר.
בחודש אדר תשע"א קיבל מראש העיר מאיר יצחק הלוי את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו.
תחומי פעילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בהנהלתו פועלים מוסדות: בית כנסת חב"ד בבית חב"ד המרכזי, תלמוד תורה, ארגוני חסד.
- תחת אחריותו פועלים בתי חב"ד לציבור הרחב - בית חב"ד המרכזי, בשכונת שחמון ורובע 9.
- בתי חב"ד לפי מגזר וגיל: בית חב"ד לתיירים באיזור המלונות. בית חב"ד לדוברי צרפתית, בית חב"ד לנוער, בית חב"ד לסטודנטים ועוד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- הרב מנחם מענדל הכט - שליח ורב קהילה בצפון תל אביב.
- הרב שניאור זלמן צבי הירש - משפיע בתומכי תמימים מגדל העמק.
- הרב לוי הכט - שליח הרבי ומנהל בית כנסת חב"ד בשחמון, אילת.
- הרב שמעיה הכט - מראשי הפרוייקט "למען ילמדו" המעביר קורסים להסמכה לרבנות (לשעבר ר"מ בישיבת תות"ל נתניה) רב קהילת חב"ד עכו וראש כולל ביפו.
- הרב משה יצחק הכט - שליח בגבעת אבני.
- הרב ישראל דוד הכט - שליח לצעירים בעיר חיפה.
- הת' אברהם יהושע הכט - נפטר בצעירותו בכ"ח שבט תשפ"ב.
- חתניו
- הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי במושב ניר צבי.
- הרב יהודה טייכטל - שליח ומנהל מוסדות חב"ד אילת.
- הרב משה סילמן - מנהל רוחני ישיבת אהלי תורה.
- הרב דובער פרידמן - שליח ומנהל פעילות חב"ד באזור התיירות באילת.
- הרב מנחם מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית באילת.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השלוחים - עצמותו של הרבי - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה בארץ הקודש כפי שהובאו בשבועון בית משיח גליון 530.
- המכתב הפלאי הגיע ליעדו כעבור 21 שנים, שבועון כפר חב"ד גליון 1894 עמוד 54
- שליחות חשאית במצרים, שבועון בית משיח, גיליון 362 עמוד 40-47 (תשס"ב)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה, ראיון עם הרב יוסף הכט, מנחם זיגלבוים, מתוך שבועון בית משיח גליון 1199, באתר חב"ד אינפו (ז׳ בשבט תש״פ)
- "לא שייך הסתלקות לפני השלמת המשימה" • משא מאלף
- 
(הקישור מוביל לכתבה הרלוונטית, אך הווידאו לא עובד) - ג' תמוז תשנ"ד ● מה לא קרה בתאריך הזה - מאמר מהרב הכט, ב תמוז התשס"ט (24.06.2009)
- העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח
- ב-770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי - ראיון עם הרב הכט מתוך שבועון בית משיח
- רב ראשי בן עשרים ותשע
ראיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem - הרוצה להחכים ידרים, ראיון בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ"ב
- כאב מזעזע ועשייה נמרצת: ג' תמוז אינו יו"ד שבט! • ראיון עומק עם הרב יוסף הכט, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ ואביטה נפלאות: תיעוד מסיומי הרמב"ם במצרים בשנים תשנ"ג ותשנ"ה
- ↑ כגון שלא ייתנו להיכנס לבסיסי הצבא
- ↑ ראה בצילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו
- ↑ על פי הוידיאו מחלוקת הדולרים
- ↑ בנאום ב-770 כחודש אחרי ג' תמוז, בראיון לשבועון בית משיח ועוד
- ↑ פסק הדין.
