רבי ישראל איסרלן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן - ה'ר"כ), היה מגדולי יהדות אשכנז ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים. הוא נחשב לאחד מגדולי הפוסקים, ותשובותיו ופסקיו מוזכרים אלפי פעמים בספרות ההלכתית והתורנית שלאחריו. עיקר פרסומו בא על ידי ספרו "תרומת הדשן", שבו כתב תשובות בכל מקצועות ההלכה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי ישראל נולד בשנת ה'ק"ן ברגנשבורג שבגרמניה לאביו ר' פתחיה. בצעירותו למד אצל אחי אמו ר' אהרן בלומלין בנוישטאדט. לפי חלק מהדעות הוא למד אצל רבי עוזר משלזיה שהיה אבי סבו, שהיה תלמיד תלמידו של מהר"ם מרוטנבורג, ולפי כמה דעות למד גם אצל המהרי"ל (רבי משה מולין). במשך חייו התכתב עם אחדים מחכמי דורו, ביניהם רבי יעקב וייל תלמיד המהרי"ל שהיה מחשובי הפוסקים בדור ההוא.

בהיותו כבן שלושים ארעו "פרעות וינה", בהם נהרגו על קידוש ה' כארבע מאות יהודים ובניהם אמו ודודו ר' אהרון. עקב רדיפות נאלץ לברוח מגרמניה. תחילה היגר לאיטליה ולאחר מכן התיישב באוסטריה, שם קיבל על עצמו את עול הרבנות. תחילה כיהן כרבה של העיר "ברונא". לאחר מכן נתמנה לרבה של מרבורג ולבסוף כיהן כרבה וראש הישיבה של וינר נוישטאדט. הוא זכה לפרסום רב והערכה רבה מגדולי ישראל. בשו"ת הרדב"ז מוזכר אודותיו כי הוא "רב גדול ומוסמך ועליו סומכים בכל גלילות ישראל"[1], ואדמו"ר הזקן כותב אודותיו "גדול שבאחרונים".

נפטר בוינר נוישטאדט בשנת ה'ר"כ. ‏

כמקובל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' ישראל עסק בקבלה, בעתות מצוקה השתמש אף בקבלה מעשית[2], ובפרט מר"ח אלול עד אחר יום הכיפורים, שאז היה עוסק בלימוד קבלה ו"סגר הדלת בעדו". כמה ממנהגיו היה נוהג משום שיש טעם בקבלה ואף מנהגים שהם בניגוד להלכה המקובלת. הכיר את קבלת ספרד, ופירש את התפילה "האדרת והאמונה לחי העולמים" לפי תורת הספירות. כן עיין בפירוש הריקאנטי לתורה שהוא פירוש על פי קבלה. לדעתו עיקר התפילה הינה על פי סוד, ומי שיכול עליו לכווין בשמות ובתפילות.

צפייתו לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

"וזכורני שאמרתי להגאון ר"ג מוהר"ר איסרלן [נקרא לס"ת] ישראל בר' פתחיה זצ"ל: זקן כמותך מה הנאה יש לך במשיח, והשיב לי, מי יתן שאראה משיח רק חצי שעה ואח"כ אמות ברצון, ולא היה בי זריזות לשאול לו הטעם"[3].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תרומת הדשן: ספרו הגדול והמפורסם, ובו תשובות בכל הנושאים, ואף עולים בו שאלות נוספות שלא דנו בהם בספרי השותי"ם של ה"ראשונים" שאחריו[4], שמו מציין את מספר התשובות שבחלקו הראשון של הספר - 354, בגימטריה דש"ן. חלקו השני של תרומת הדשן נקרא "פסקים וכתבים" וכולל 267 פסקי הלכה, שנלקטו ככל הנראה על ידי תלמידיו. תרומת הדשן משמש כמקור למנהגים רבים המקובלים בקהילות אשכנז.
  • הגהות לשערי דורא
  • ל"ב שערים באיסור והיתר
  • ביאורי מהרא"י: על פירוש רש"י על התורה

תלמידו ר' יוסף ב"ר משה כתב ספר בשם "לקט יושר". בספר זה הוא מרכז תשובות רבות נוספות שכתב ר' ישראל איסרלן, וכן מנהגים שנהג, קורות חייו ועוד.

תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ר' יוסף יוזפא אוסטרייכר ב"ר משה
  • ר' ישראל ב"ר חיים מברונא (מהר"י ברונא)
  • ר' יונה בן ישראל אשכנזי


הערות שוליים

  1. סימן תתקצ"ד.
  2. כך מביא החיד"א ב"שם הגדולים" חלק א' אות ת"ב, בשם רב אחר
  3. לקט יושר
  4. כך כותבים הש"ך ביורה דעה סימן קצ"ו סעיף קטן כ', החיד"א בספרו "שם הגדולים" חלק א' אות ת"ב, ועוד.