אורה
אורה הינו סוג מיוחד באור, ומופיע בשלוש משמעויות:
א) אורה - בלשון נקבה, שהיא בחינת "מקבלת", שהיא למטה מבחינת אור כגון:
- אור הלבנה המקבלת מהשמש.
- האור המאיר בעולמות בי"ע, המקבל מאור האצילות.
- ספירת המלכות המקבלת מהמדות (ז"א).
- תורה שבעל פה, להיותה מקבלת מתורה שבכתב.
- האור וההתעוררות בעבודת האדם מלמטה למעלה - באתערותא דלתתא, ובלשון הקבלה: העלאת מ"ן של כנסת ישראל (בחינת נוקבא).
ב) אורה - מפיק ה', שענינו מפעיל את האור (פועל יוצא), והיא למעלה מבחינת אור, בהיותה מקור לאור. כגון:
- התורה שהיא מקור האור והחיות של כל העולמות.
- מקור התורה שהוא מקור אור התורה.
ג) אורה - אור ה', הרכב של שתי מילים. כגון:
אורה ושמחה עריכה
אף שבמגילת אסתר נמנו אורה ושמחה כשני עניינים נפרדים[1] וחז"ל דייקו מכל אחד מהם פרט שונה[2], בספרים הובאו לעיתים כענייין אחד[3], בשיחת אור לחמשה עשר בשבט תשמ"ב התבטא הרבי בלשון זו כלפי האור המאיר לבני ישראל בסוף זמן הגלות, "לכל בני ישראל היה אור במושבותם"[4][5].
מקורות לעיון: עריכה
- ספר הליקוטים ערך אורה, שערי אורה בסד"ה וקבל היהודים פל"ב ואילך, לקו"ש חלק ג' 918, חלק י"א 343-324
מקורות עריכה
אורה זו תורה: עריכה
- לקוטי שיחות כרך ג' פורים,
- מסכת מגילה דף:
הערות שוליים
- ^ פרק ח' פסוק טז.
- ^ תלמוד בבלי, מגילה טז, ב
- ^ משך חכמה פרשת תצוה. אמרי אדמו"ר הזקן עניינים עמ' קל. קונטרס התפילה עמ' 25.
- ^ שמות פרק י' פסוק כג.
- ^ שיחת אור לחמישה עשר בשבט תשמ"ב (שיחה ב' דקה 31:28 מסרט ההקלטה. קובץ דברי משיח לשבת פרשת יתרו תשפ"ו עמ' 15). (בסדרת תורת מנחם התוועדויות שונו הדברים, ראו הערת הרב ישראל גרנובטר, קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גליון רדע לשבת פרשת משפטים תשפ"ו עמ' 21).
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")