אורה

אורה הינו סוג מיוחד באור, ומופיע בשלוש משמעויות:

א) אורה - בלשון נקבה, שהיא בחינת "מקבלת", שהיא למטה מבחינת אור כגון:

1. אור הלבנה המקבלת מהשמש.
2. האור המאיר בעולמות בי"ע, המקבל מאור האצילות.
3. ספירת המלכות המקבלת מהמדות (ז"א).
4. תורה שבעל פה, להיותה מקבלת מתורה שבכתב.
5. האור וההתעוררות בעבודת האדם מלמטה למעלה - באתערותא דלתתא, ובלשון הקבלה: העלאת מ"ן של כנסת ישראל (בחינת נוקבא).

ב) אורה - מפיק ה', שענינו מפעיל את האור (פועל יוצא), והיא למעלה מבחינת אור, בהיותה מקור לאור. כגון:

1. התורה שהיא מקור האור והחיות של כל העולמות.
2. מקור התורה שהוא מקור אור התורה.

ג) אורה - אור ה', הרכב של שתי מילים. כגון:

1. אור של ה' תתאה משם הוי' - מלכות.
2. אור של חמישה חומשי תורה - אור התורה.
3. אור של שם הוי', והיינו האור שמאיר בשם הוי', והוא למעלה משם הוי'.

מקורות לעיון:

• ספר הליקוטים ערך אורה, שערי אורה בסד"ה וקבל היהודים פל"ב ואילך, לקו"ש חלק ג' 918, חלק י"א 343-324

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")