חיים נבו
הרב חיים נבו הוא "טנקיסט" עצמאי, המתגורר באחוזת ברק, ופועל במשך ימי השבוע בבסיסי צה"ל ובמושבים ברחבי עמק יזרעאל והגליל התחתון.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' חיים נבו, נולד למשפחה מסורתית בשכונת 'רמת הטייסים' בתל אביב. בנערותו, כמו רבים מהצעירים, החליט למרוד במסגרת, וברח לעיר אילת מבלי לדעת היכן הוא יתגורר וממה הוא יתפרנס.
לאחר תקופה לא מבוטלת של שינה על החוף והתרועעות עם נערי-רחוב, הוא החל לחוש ריקנות בחייו. בהשגחה פרטית מופלאה, באותו רגע בו החל לחוש ריקנות בחייו ולבחול באורח החיים בו נהג, הציעו לו מספר חברים מהמאפיה בה עבד ללכת וללמוד בבית ספר חקלאי, דבר שהעלה אותו חזרה על המסלול.
מבית הספר החקלאי, הוא המשיך לשירות צבאי בן שלוש שנים, ולאחר מכן הקים עדר צאן משלו במושב נורית שבהרי הגלבוע. העדר גדל והתפתח, וחיים חש מאושר בכל רגע ורגע בו ניתנה לו האפשרות לחיות בעולמו של הבורא, ולספק את צרכי העדר.
התקרבותו ליהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מספר שנים של חיים בחיק הטבע, פגש חיים ספר סיפורים שריתק אותו. הספר היה גדוש בסיפורי ניסים מופלאים, ובפתגמים חסידיים שובי-לב. לאחר שסיים לקרוא את הספר בשקיקה, נקודת היהדות שבו התעוררה לחיים, והוא החל לחפש את דרכו ליהדות.
ההשגחה העליונה כיוונה שוב את צעדיו, ובעודו נתון תחת רושמו העמוק של הספר, הוא פגש את הרב יצחק ידגר, שהדריך אותו בדרכו החדשה.
בהוראת הרב ידגר, החל ר' חיים להשתתף באופן קבוע בשיעור התניא השבועי בבית הכנסת חב"ד בעפולה, הנמסר על ידי הרב יצחק גולדברג - ראש ישיבת חב"ד במגדל העמק.
שיעורי התניא העמוקים, פעלו את פעולתם, ונתנו את אותותיהם בחיי היום-יום של חיים ומשפחתו, כשהוא מתחיל לקיים תורה ומצוות בהדרגתיות.
בהמשך הדרך, נסע ר' חיים לביקור ממושך אצל הרבי, וניצל את שהותו הארוכה במקום להשלים את מה שהחסיר במשך השנים. כשחזר מהרבי, כבר היה ר' חיים חסיד מן המניין, עם כובע וחליפה, זקן ארוך, וחיוך תמידי שנסוך על הפנים.
'טנקיסט'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ז, פגש ר' חיים את ר' שמריה הראל - קצין המבצעים של ניידות חב"ד בארץ הקודש - שהציע לו להצטרף לצוות ה'טנקיסטים', ולקבל אחריות קבועה על אחד ה'טנקים'.
לאחר התייעצות קצרה עם אשתו, החליטו ר' חיים ואשתו לקבל את ההצעה, והוא קיבל לידיו את טנק מספר 11 של ניידות חב"ד, והתחיל לפעול עם הטנק בכל יישובי האזור. בתחילה, היו התושבים מופתעים לראות את ה'טנק' הרעשני מסתובב ברחובות היישוב הצרים, ואת החסיד המזוקן האומר את י"ב הפסוקים עם ילדיהם, אך עד מהרה הם התרגלו למחזה הקבוע, שחזר על עצמו מידי שבוע בשבוע.
במשך מספר שנים של פעילות עיקבית, נוצר מסלול שבועי קבוע, הכולל ביקור ביישובי האזור, דוכני תפילין, בסיסי צה"ל, ועוד. יומו של ר' חיים מתחיל בשיעור חסידות קבוע בבית כנסת חב"ד בעפולה, ולאחר מכן נמשך בפעילות אינטנסיבית עם טנק המבצעים עד שעות הערב המאוחרות.
במרץ אופייני, פועל ר' חיים עם כל מגוון השכבות והגילאים, כשחיוכו הכובש, פותח בפניו שערים רבים, החל ממחנות צבא, וכלה בבתים פרטיים של אנשים שמוכנים לקבל ערכת מצה שמורה 'רק מהרב חיים מחב"ד'.
כאשר התרחשה הנפילה הגדולה של ניידות חב"ד בארץ הקודש, ונמנעה מהם האפשרות להמשיך ולממן את פעילות הטנקים, הוצעה האפשרות לכל אחד מהטנקיסטים לקחת לעצמו את הטנק, ולהיות אחראי גם על מימון הטנק מלבד האחריות על הפעילות השוטפת. על-אף הקושי הכרוך בדבר, לא הסכים ר' חיים לנטוש את שטח הפעילות שלו, והוא לקח על עצמו את מימון הטנק עם כל הכרוך בכך.
בעת מבצע 'חומת מגן', קו החזית של צה"ל היה בעיר הערבית ג'נין הסמוכה לעפולה, וידיו של ר' חיים היו מלאות עבודה. הוא מצא את עצמו מסתובב ללא הפסקה בינות למחנות הצבא והבסיסים שהוקמו באזור, ומזכה את החיילים בהנחת תפילין, תוך כדי עידוד רוחם והעלאת המורל שלהם.
חסידי חב"ד ברחבי הארץ, כבר התרגלו לראות את ר' חיים ניצב בכל מקום של התכנסות מרכזית, ופועל עם הטנק שברשותו. בסיומי הרמב"ם, בכינוסים, בהפגנות, ובהתוועדויות מרכזיות, ניצב ר' חיים על-יד הטנק, ופועל עם הקהל הרחב.
מרכבת הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפעילות השוטפת רק הלכה והתעצמה, אך הטנק עצמו הלך ונחלד, והעלות הכספית של הדלק והתיקונים הפכו לנטל של ממש.
בעצת ידידים מבינים, החליט ר' חיים לפתוח במסע גיוס כספים נרחב, מתוך מטרה לרכוש רכב חילופי גדול ומרווח, שישמש את הפעילות במקום הטנק המיושן.
כאשר הצטבר סכום מספק, רכש ר' חיים רכב גבוה ומאורך המזכיר בצורתו את ה'טנק' המקורי, והעביר אותו הסבה מקצועית. בסיום השקעה מאומצת של בנייה פנימית התואמת את צרכי ה'טנק' וצביעה חיצונית מחודשת, יכל הרכב החדש להחליף את הטנק הקודם ולשמש לצרכי הפעילות השוטפת.
אחוזת ברק[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקום מגוריו שבאחוזת ברק, משמש ר' חיים כשליח. על-אף שהוא חש כי מקום פעילותו העיקרי הוא על מושב הנהג שבטנק, אך דמותו המקרינה פועלת ללא ספק אף על התושבים המתגוררים בסמיכות אליו, והוא מארגן התוועדויות בימי חג חסידיים, ומוסר שיעורים בביתו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
שבועון 'בית משיח' גליון 450