עמרם מור יוסף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב עמרם מור יוסף ע"ה
אגרת מהרבי אליה צורפה קבלה על מעמד

הרב עמרם מור יוסף (תרפ"ו-כ"א באלול תשפ"ד) - מורה ומחנך בישיבות חב"ד במרוקו - קזבלנקה ואגאדיר, שו"ב ובעל תפילה בצפת, נודע בעבודת ה' בתפילה ובמסירות מיוחדת לטבילה במקווה, ידוע בהתקשרותו המיוחדת לרבי.

תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחה מיוחסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב עמרם מור יוסף נולד באלכארא במרוקו בשנת תרפ"ו, לאביו הרב רפאל ואמו מרת פריחה[1]. משפחתו נחשבה מיוחסת וחשובה במרוקו, אחיו הגדול הרב שאול התחתן עם בת רבי דוד אבוחצירא הי"ד אחיו של הבבא סאלי. ואילו בת אחיו הרבנית מזל התחתנה עם הבבא מאיר רבי מאיר אבוחצירא בנו של הבבא סאלי.

למד בתחילה אצל אביו ואחר כך בתלמוד תורה מקומי, וישיבת אוצר התורה[2].

מחנך בישיבת חב"ד קזבלנקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבחור מבוגר, התקרב לחב"ד על ידי השלוחים הראשונים למרוקו הרב מיכאל ליפסקר והרב שלמה מטוסוב ובשנות הי' פעל במוסדות חב"ד בכפרי מרוקו.

בשנות הי' והכ' כיהן כמורה ומחנך בישיבת חב"ד בקזבלנקה, בניהולם של שלוחי הרבי הרב שלמה מטוסוב והרב שלום איידלמן[3].

מחנך בישיבת חב"ד באגאדיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברכות ועידוד כמחנך באגאדיר

מספר שנים כיהן כמורה ומחנך באגאדיר[4], במשך מספר שנים נוהלה הישיבה על ידי שליח הרבי הרב עזריאל חייקין ולאחר עזיבתו על ידי בוגרי ישיבות חב"ד ובהם הרב חיים אלבז.

בזמן עבודתו כמחנך באגאדיר כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות ובהן הדרכות פרטיות.

הרב מור יוסף עבד באגאדיר עד שנת תש"כ, זמן קצר לפני רעידת האדמה שהחריבה את הישיבה באגאדיר[5].

הרב מור יוסף היה טרוד בעבודת החינוך, אבל הרבי עודדו למצוא שידוך ובשנת תשכ"ב התחתן עם גברת עליה (עליזה) שתחי' לבית מלכא מהעיר שאץ[6]. לאחר עלייתה לארץ הקודש עבדה במעון יום חב"ד בצפת[7].

שו"ב בצפת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ממרוקו עלה לארץ הקודש והתיישב בשכונת כנען בצפת, הוסמך לשוחט ובודק על ידי רבי מאיר אבוחצירא התפרנס כשו"ב. כאשר הבבא סאלי ביקר באזור צפת אמר שיאכל רק משחיטת הרב מור יוסף.

נודע בעבודת התפילה המיוחדת שלו.

הייתה לו מסירות נפש עצומה לטבילה במקווה, וגם בשנים בהם הלך בקושי רב וגילו התקדם, עשה הכל כדי לטבול במקווה מידי יום לפני תפילת שחרית[8].

הקים משפחה חסידית לתפארת, מהם שלוחי הרבי ברחבי ארץ הקודש מחצור הגלילית ועד יפו.

אגרות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת כהונתו כמחנך באגאדיר החל לכתוב לרבי וקיבל תשובות באגרות שהרבי שלח איליו וכוללות הוראות פרטניות.

מאז במשך עשרות שנים כתב לרבי וביקש ברכות וקיבל אגרות מהרבי. האגרות וגם מענות מהמזכירות וקבלה על תרומה ל"מעמד" פורסמו על ידי המשפחה בתשורה לחתונת נכדתו בת בנו ר' אביעזר מור יוסף, בשנת תשע"ט.

בשנת תשמ"ז זכה להגיע אל הרבי לחודש תשרי[9].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בכ"א אלול תשפ"ד הלווייתו יצאה מכפר חב"ד לצפת כאשר נשמעות אזעקות מפני טילי החיזבאללה במהלך מלחמת חרבות ברזל. נטמן בבית העלמין בצפת.

פטירתו פורסמה בהבלטה באתרי האינטרנט החב"דיים[10] וכך גם בעיתוני צפת ועיתונים אזוריים בצפון אה"ק.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כרטיסו בספר חסידים
  2. כרטיסו בספר חסידים
  3. ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו, פרק מורים- קזבלנקה
  4. ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו, שער אגאדיר
  5. תולדות חב"ד במרוקו וכרטיס הרב מור יוסף בספר חסידים
  6. כרטיסו בספר חסידים
  7. תמונת משפחת מור יוסף, ובגב התמונה כיתוב עם הסבר אודות עבודת האמא
  8. סטטוס בצפון
  9. תשורת אלמליח-מור יוסף תשע"ט
  10. מוותיקי קהילת חב"ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע"ה