מנורת הזהב
המנורה היא מנורת זהב טהור, שהייתה מוצבת במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש, ובה היו כהנים מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב.
עמדה בצד דרום, משמאל הנכנס לקודש, כנגד שולחן לחם הפנים שהיה בצפון.
מידות המנורה במשכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
אורכה - לאורך המשכן, במרחק ½2 אמה מקרשי הקיר הדרומי. קצה הנר המערבי עמד - במרחק 5 אמות מפרוכת קודש הקודשים. וכך כל אורך שבעת הנרות, עמד במקביל לשולחן ("מעשה חושב").
תיאור המנורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הציווי על עשיית המנורה מופיע בפרוטרוט בפרשת תרומה וסדר הדלקת מופיע בפרשת תצווה.
המנורה וכל חלקיה נעשו ממקשה אחת זהב טהור. משקל המנורה וכל חלקיה - כיכר זהב טהור (57.6 ק"ג). גובה המנורה - 18 טפחים, אורך המנורה (למעלה בין הנרות הקיצוניים) - 12 טפחים. (לדעת "שלטי הגיבורים" - 9 טפחים).
המנורה כללה במקשה אחת: ירך (בסיס), קנה אמצעי, 6 קנים, 22 גביעים, 11 כפתורים, 9 פרחים, ושבעה נרות. לצורך הטבת המנורה נוספו אביזרי עזר: מלקחיים, מחתות, מדרגות, כוז, כד שמן, שמן זית זך ופתילות (שנעשו מבלאי בגדי הכהנים).
תבנית מקשת המנורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ירך המנורה - המנורה עמדה על בסיס רחב, כעין תיבה חלולה, שבתחתיתה 3 רגלים.
במרכז חלקו העליון של הבסיס חוטב פרח שממנו החל לעלות הקנה האמצעי. גובה בסיס המנורה (כולל רגלים, תיבה חלולה ופרח) - 3 טפחים.
בסיס המנורה נקרא "ירך המנורה". לגבי צורת הבסיס ישנם כמה דעות: לדעת רש"י הירך הייתה כמין תיבה, לדעת ר' אברהם בן הרמב"ם הירך הייתה עגולה, לדעת הילקוט שמעוני (קס"ט) הירך הייתה מרובעת, ב"כל-בו" צויר הירך כתיבה בעלת שמונה דפנות.
הקנה האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אורך הקנה האמצעי - 15 טפחים.
הקנה קושט בגובהו בגביעים, כפתורים ופרחים.
תחילת הקנה האמצעי מן הפרח שעל ירך המנורה, משם עלה הקנה חלק עד לגובה שני טפחים.
בטפח השלישי של הקנה האמצעי חוטבו זה למעלה מזה: גביע, כפתור ופרח קטנים. שלשתם נכנסו בגובה טפח ("מעשה חושב" - לפי התוספות). (לדעת רש"י כל אחד מהם פנה לכוון אחר[1]. הקנה המשיך ועלה חלק עד למרחק שני טפחים מהגביע כפתור ופרח.
בהמשך חוטב בקנה האמצעי כפתור בגובה טפח. מכפתור זה התפצלו שני הקנים החיצוניים (הארוכים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל.
בהמשך עלה הקנה מן הכפתור עוד טפח חלק. ולאחר מכן חוטב בקנה האמצעי עוד כפתור בגובה טפח. מכפתור זה התפצלו 2 הקנים האמצעיים (הבינוניים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. בהמשך עלה הקנה מן הכפתור עוד טפח חלק. ולאחר מכן חוטב בקנה האמצעי עוד כפתור בגובה טפח.
מכפתור זה התפצלו 2 הקנים הפנימיים (הקצרים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. בהמשך עלה הקנה מן הכפתור 2 טפחים חלק. ולאחר מכן חוטבו בקנה, זה למעלה מזה: שלשה גביעים, כפתור ופרח שגובהם יחד - 3 טפחים ("מעשה חושב" - לפי תוספות). (בדעת רש"י נחלקו: "מעשה חושב" סובר שלפי רש"י האמור במנחות כח :, בטפח העליון היה גביע כפתור ופרח כל אחד לצד אחר. "ספר הזכרון" סובר שלפי לשון רש"י בחומש, "שלשה גביעים בולטים". דהיינו, רק הגביעים בלטו כל גביע לצד אחר).
סיכום מרכיבי הקנה נותן שאורך הקנה האמצעי היה - 15 טפחים. מעל הפרח העליון שבקנה האמצעי חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות.
קני המנורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – קני המנורה |
במנורה היו ששה קנים שהתפצלו מן הכפתורים שבקנה האמצעי, שלשה מימין ושלשה משמאל.
גובה ראש הקנים היה כגובה ראש הקנה האמצעי. כלומר, 2 הקנים החיצוניים (התחתונים) היו ארוכים, 2 הקנים האמצעיים היו בינוניים, 2 הקנים הפנימיים (העליונים) היו קצרים.
בחלק העליון של כל אחד מששת הקנים המתפצלים, חוטבו לקישוט: שלשה גביעים, כפתור, פרח. הקישוטים חוטבו בדומה ובמקביל לקישוטי הקנה האמצעי.
מעל הפרח העליון שבראש הקנים חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות. לגבי צורת הקנים דעת הרבי היא כדעת רש"י והרמב"ם[2], שששת הקנים עלו באלכסון.
בשנת תשמ"ב עורר הרבי על כך שהקנים העגולים הגיעו מהרומאים.
הגביעים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במנורה חוטבו לקישוט 22 גביעים: 3 גביעים בכל קנה מששת הקנים, ועוד ארבעה גביעים בקנה האמצעי. לדעת הרבי הגביעים עמדו כך, שפיהם הרחב כלפי מטה כציור הרמב"ם. דפנות הגביעים היו "משוקדים", דהיינו, חוטבו בהם בליטות לקישוט בצורת שקדים (רשב"ם, אבן עזרא). (לדעת רש"י, "משוקדים" דהיינו, מצוירים)[3].
הכפתורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במנורה חוטבו לקישוט 11 כפתורים: כפתור אחד בכל קנה מששת הקנים, ועוד חמשה כפתורים בקנה האמצעי. הכפתורים דמו לביצה ששני ראשיה כדין (הרמב"ם). (לדעת הרש"י, דמו הכפתורים לתפוחים עגולים. לדעת הרמב"ם, גם הכפתורים היו משוקדים).
הפרחים והנרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במנורה חוטבו לקישוט 9 פרחים: פרח אחד בכל קנה מששת הקנים, ועוד שלשה פרחים בקנה האמצעי. הפרחים דמו לקערה עגולה ששפתותיה מקופלות כלפי חוץ. (לדעת הרמב"ם, גם הפרחים היו משוקדים).
הנרות - בראש קני המנורה חוטבו 7 נרות מקשה אחת. (לדעת ר' יוסי, הנרות היו יכולים להתפרק מן המנורה). הנרות דמו לכוסות מזהב. בתוכם שמו את השמן והפתילות להדלקה. הפתילה של הנר האמצעי עמדה באמצע הכוס. שלשת הפתילות שמימין עמדו בשמאל הכוס, ושלשת הפתילות שמשמאל עמדו בימין הכוס. על ידי כך הופנו ששת הפתילות לעבר הנר האמצעי.
מלקחיה ומחתותיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלקחיה: לצורך לקיחת הפתילות מתוך השמן וישובם בנרות, נעשו מלקחים שהם כמין צבתים קטנים (רש"י). (לדעת הרמב"ן, "מלקחיה" הם כיסויים דקים מזהב שהיו על פי הנרות, וניתן היה לפותחם ולסוגרם). משקל המלקחים נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (הרמב"ם פסק כדעת רבי יהושע בן קרחה הסובר, שהמלקחים לא נכללו בכיכר).
מחתותיה: הכהן הטיב את הנרות בכל יום מן האפר והפסולת. את הפסולת הניח בתוך המחתה, שצורתה ככף קטנה (רש"י). וממנה שפך לכוז שבמדרגה השניה. (לדעת הרמב"ן ואבן עזרא, "מחתותיה" הם כמו ספלים קטנים שהיו מתחת הנרות). משקל המחתות נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (הרמב"ם פסק כדעת ר' יהושע בן קרחה הסובר שהמחתות לא נכללו בכיכר).
הדלקת המנורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מקשה זהב, קלט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות המנורה, שבועון בית משיח י"ג סיון תש"פ עמוד 8
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מה מלמדים גביעי המנורה ההפוכים, בגליון 'כי קרוב' 59 אדר תשפ"א
- האיסור לעשות דוגמת המנורה שבמקדש, קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 247
- חשיפה / מנורה ישרת קנים בכת"י תימני עתיק באתר הגאולה
- דבר מלך • צורת המנורה - קנים ישרים באתר הגאולה
- הגביעים ההפוכים במנורת המקדש באתר הגאולה
הערות שוליים
- ↑ מנחות כח:.
- ↑ כפי שהעיד בנו רבי אברהם
- ↑ רבי יומי: הרמב"ם מצייר את המנורה – בשונה מכל הציורים
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרה · מנורות · בית המטבחיים · בית החליפות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת · לשכת הנזירים | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |