אלישבע

אלישבע היתה אשתו של אהרן הכהן, אחותו של נחשון בן עמינדב.

בפנימיות התורה, רומזת אלישבע לבחינת המלכות.

בסיפור התורה ובמדרשי חז"ל

התורה מספרת על נישואי אהרון הכהן: "וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר".

זכתה ליחוס חשוב הן כאם משפחת הכהונה (במדרשי חז"ל היא מכונה בשם 'אם הכהונה'), הן כרעייתו של הכהן הגדול, גיסתו של נשיא ישראל משה רבינו, ואחיה - שימש כנשיא שבט יהודה.

לפי אחת הדעות בגמרא, אלישבע היתה אחת המיילדות העבריות במצרים המכונות שפרה ופועה (לפי דעה אחת יוכבד ומרים, ולפי דעה שניה יוכבד ואלישבע).

מנישואי אהרון ואלישבע למדו שכל הנושא אישה צריך לבדוק באחיה, כיוון שרוב בנים דומין לאחי האם, וכן לגבי קריאת שמות לבנים, שצריך להקדים ולקרוא שמות לנכדים על שם אבי האב לפני אבי האם.

בתורת החסידות

בתורת החסידות, אלישבע היא בחינת המלכות כשקומתה היא עד החסד. המלכות מצד עצמה היא בחינת גבורות, ואילו אלישבע היא החסדים שבמלכות הממתיקים ומבשמים את הגבורות שבה על ידי ה'נישואין' לאהרן, שממשיך בה חסדים.

השם שלה רומז גם לשייכות שלה בנוגע להדלקת המנורה, שיש בה שבע נרות (א-לי שבע), ונרות המנורה הם בספירת המלכות.

השם אלישבע דומה לבת שבע, ששניהם רומזות על ספירת המלכות, אלא שבת שבת רומזת לחיבור של המלכות עם בחינת הדין, לעומת אלישבע שהיא החיבור שלה עם בחינת החסדים (שהרי שם א-ל הוא בחינת החסד).

אלישבע היא משבט יהודה שסימנו אריה וגבורה ("גור אריה יהודה"), והיא אחותו של נחשון נשיא השבט, ולכן היא עצמה יש בה מבחינת הגבורות (ולכן נולדו ממנה נדב ואביהו, כי רוב בנים דומין לאחי האם.

לקריאה נוספת

• ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'אלישבע', אות אל"ף (אז-אמת), עמוד א'רלו