שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שניאור זלמן שניאורסון

הרב החסיד רבי שניאור זלמן שניאורסאהן, היה רבה של העיירות רעפקא, סטארדוב, והומיל, ובן האדמו"ר רבי שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה, בן האדמו"ר רבי מהרי"ל מקאפוסט, בן אדמו"ר הצמח צדק.

רבי שניאור זלמן היה ממקורבי אדמו"ר הרש"ב. הוא היה בקי גדול בתורת החסידות, אך הנהגתו הייתה פשטנית. כן היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון הדיבור שלו, גרמו לבני העיר לחבב ביותר את מאמרי הדא"ח, אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.

נפטר בכ״ג אדר תרפ״ח.

ברבנות רציצ'ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב אדמו"ר הרש"ב, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.

בהגיעו לפרקו נשא את בת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים".

לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. עם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו, ואז הוא נסע לחצר אביו, האדמו"ר מרצ'יצ'ה, שם ישב על התורה ועל העבודה.

באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה רב. כאשר שמעו אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברצ'יצ'א, הם שלחו אליו משלחת בבקשה לקבל על עצמו את רבנות העיר. רבי שניאור זלמן סירב, אך אביו עודד אותו לקבל את הרבנות, מכיוון שזו תעזור לאחד את אנשי העיר ביניהם, ועל-כך מדובר במצווה גדולה. הוא כיהן בעיר כרב במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר.

לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בעיר סטארדוב, וחסידי חב"ד נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחות רבות של חסידים הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. אך לעומת זאת, כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם.

המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, אדמו"ר הרשד"ב, שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: "ארבע שנים השפעת רוחניות וגשמיות ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג". ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.

בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל עם ישראל. באגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)[1], משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.

בשנות המהפכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות הומיל. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של אדמו"ר הריי"צ להפצת יהדות ברחבי רוסיה. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ".

בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר לארצות הברית, ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו:

הערות שוליים

  1. ח"ד עמ' קכ"ז.


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא