יצחק שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ר' יצחק שניאורסון היה רב מטעם בעיר צ'רניגוב. מצאצאי אדמו"ר הצמח צדק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' יצחק שניאורסון נולד בסביבות שנת תר"מ[1], לאביו הרב שניאור זלמן שניאורסון שהיה בנו של האדמו"ר רבי שלום בער שניאורסון מרצ'יצה, בן האדמו"ר רבי מהרי"ל מקאפוסט, בן אדמו"ר הצמח צדק.

כיהן כרב מטעם השלטונות בעיר צ'רניגוב. נשא את אשתו מרת דבורה לאה בת הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה נכדו[2] של הריי"צ מאוורוטש בן אדמו"ר הצמח צדק.

קשריו עם אדמו"ר הרש"ב - אסיפת הרבנים עת"ר[עריכה | עריכת קוד מקור]

להרחבה ראה אסיפת הרבנים (עת"ר).

בסוף שנת תרס"ט חילקה הממשלה את שטח רוסיה לארבעים ושתים מחוזות, והכריזה על בחירות שיערכו בתחילת החורף של שנת עת"ר, בה יבחרו התושבים היהודים את המועמד המועדף עליהם לאסיפת הרבנים.

אדמו"ר הרש"ב ניהל תעמולת בחירות עניפה, ושלח נציגים לעיירות רוסיה על מנת שיעוררו את התושבים לבחור כנציגים את הרבנים הדתיים, ופרסם 'קול קורא' בדבר הבחירות.

אדמו"ר הרש"ב הגיע אף לעיר צ'רניגוב עם אדמו"ר הריי"צ, כדי להשפיע על התושבים שיבחרו בשני נציגים חרדים שייצגו את הציר שלהם, ר' יצחק שניאורסון כותב בזיכרונותיו שמכיוון שאדמו"ר הרש"ב היה איש אמת, לכן הוא אמר שלמרות שהוא (ר' יצחק) קשור למשפחתו, אעפ"כ במקום שמדובר בעניין של קדושה, אין הדעת נוטה בגלל קירבת משפחה. בסופו של דבר לאחר שר' יצחק דיבר ודן עם אדמו"ר הרש"ב החליטו שניהם שיהיו שני נציגים לפלך צ'רניגוב, כשר' יצחק משמש כנציג, והרב מענדל חן ישמש כנציג השני[3].

ר' יצחק מתאר את אדמו"ר הרש"ב באסיפה: "בראש כולם התנשאה בברק על טבעי דמותו המרשימה של הרבי מליובאוויטש ז"ל. הוא היה המנהיג האמיתי, הוא נתן את הטון, והוא זה שניהל בפועל את האסיפה".

קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר השואה האיומה, עבר ר' יצחק לפריז שבצרפת, וניהל שם מכון שמטרתו הייתה לאתר את הפושעים הנאצים ולהעמידם לדין, ולהחזיר ממון יהודי שנגזל בשואה.

אדמו"ר הריי"צ והרבי שלחו לר' יצחק מכתבים ובהם תמכו בפעולות המכון ואף שלחו תרומה כספית להצלחת המכון.

אדמו"ר הריי"צ שלח מכתב בכ"ו אדר תש"ז לר' יצחק כדי לתמוך בפעולותיו: "בנועם שמעתי את סיפורו על אודות החברה אשר ייסד במטרה לרכז ולקבץ את כל התעודות והידיעות הנוגעות לחיי אחינו בני ישראל בצרפת ומדינות הסמוכות לה בזמן ממשלת הצר הצורר הנאצים ימח שמם וזכרם לעד ולנצח נצחים ומפעולותיו הטובות להציל על ידי זה כמה וכמה מילדי ישראל מטמיעה ח"ו, ולהציל את הון אחינו ורכושם לירי בעליהם ויורשיהם מטרת חברה זו ופעולותיה אינן דורשות הסכמה והמלצה ותועלתה גלויה לכל ולא אפונה אשר ימצא אוזן קשבת במקומות אשר פנה לעזרה ובודאי הנה מכאן ולהבא יפרסמו מה שאפשר לפרסם בין הקהל הרחב את פעולות החברה מהראוי לפרסם הדברים באידיש לשדרות הרחבות של עמנו"

בשולי המכתב כתב אדמו"ר הריי"צ: "מצורפים בזה חמישים שקלים השתתפותי הפרטית בעבורת החברה הנ"ל."

הרבי שלח מכתב ביום ז' בתמוז תשי"ב: "זוכר אני מה שאמר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בעניין הצענטער מרכז שעשה והתועלת שיש לקוות ממנו והשתתף גם כן בנדבתו הפרטית לתכלית זו ובמילא אין צורן להסכמתי ובכל זאת הנני בא אחרי המלך גם אני בהבעת יישר חילו על מה שעשה בהנ"ל ועל ידי אמצעות לשבתנו יקבל גם כן השתתפותי לפעולות הצענטער בסכום של חמשה עשר אלף פרנק."

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אחיו פרופסור ר' פישל שניאורסון.
  • בנו ר' אהרן שניאורסון.
  • בנו ר' יהודה אריה לייב שניאורסון.
  • בנו ר' שלום דובער שניאורסון.
  • בנו ר' משה שניאורסון.


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. אחיו (פישל שניאורסון) הצעיר ממנו נולד בתרמ"ה
  2. אביו היה הרב אהרן משה שניאורסון שהיה בנו של הריי"צ (חותן אדמו"ר הרש"ב).
  3. "לעבן און קאמף פון יידן אין צארישן רוסלאנד 1917-1905" (פאריז, 1968). תורגם ע"י הרב יהושע מונדשיין בכפר חב"ד גליון 898 ואילך.