חיצון
לאדם ישנם שלושה לבושים באמצעותם הוא עובד את עבודתו. עבודה זו (באופן זה) היא רק בחיצוניות של האדם.
החיצון הוא אחד כזה שכל עבודתו היא באופן חיצוני ושטחי, אך הוא אינו עובד את עבודתו בפנימיותו וביסודיות, כלומר, בשינוי הכוחות הפנימיים ותיקון המידות. ולכן הוא גם נקרא "קל דעת"[1].
ולכן החיצון יכול לעשות דברים שלמעלה ממדריגתו, אך הוא עושה אף שנדרש בעבור זה גם פנימיות, והיא איננה.
אופן עבודה זה הינו "מן השפה ולחוץ", כיון שאין זה מגיע מתוך נקודת לבבו. ולכן האדם יכול להגיע במהירות להתלהבות בתפילתו, אף שאינו מתבונן כראוי. ולכן גם הוא לא מופרע מה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין צד השמאלי", כיון שזה מגיע ממנו.
אופן עבודה זה הוא "מקיף", ולכן הוא יותר חזק מפנימי בהתלהבותו וכו'. אך הוא מתעורר רק בשביל דברים צדדיים ולא עובד באופן מסודר (לדוגמה: באלול מתעורר בתשובה וכו', אך לאחר מכן זה חולף ועובר, מה שאין כן הפנימי אצלו אלול זה כל השנה וכו').
עשיותיו הינן עבור הזולת בכדי שיראה שהוא "בעל מדרגה" ו"עובד".
""קיום מצוה בשביל סגולות וקבלת שכר הוא - לאמיתו של דבר - סדר של "חיצון". "חיצון" אינו מסור להענין עצמו. בעשותו דבר אחד - חושב הוא בשעת מעשה אודות דבר אחר" "[2].
בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה.
הרבי הרש"ב אומר[3]: שהדרך ליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמה: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון.
אף שבאופן כללי חסידים סלדו מחיצוניות, הרבי העיר שבדורנו יש דברים שדווקא ההשקעה בהדר החיצוני שלהם וכדומה, משפיעה על כללות היחס אליהם וגם לדברים הכי עיקריים ופנימיים[4].
מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ כמו אשה שנקראת קלת דעת, כיון שאין לה יסוד אלא כל דבר קטן עוקרה מדעתה הקודמת.
- ובאופן אחר: שאין לו דעת שהיא מלשון התקשרות והתחברות והוא עושהו רק בשטחיות ללא קישור פנימי.
- ↑ שיחת חג השבועות תשט"ו - הוגה ונדפס בליקוטי שיחות ח"ב.
- ↑ ושבתי בשלום עת"ר - מאמר עבודה שעוסק בבעיה זו.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"א עמוד שלז.