![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ערבית יהודית
עַרַבִיתּ יְהוּדִיתּ היא קבוצת אתנולקטים, אשר מדוברת בפי יהודים שחיו בארצות ערב. מונח זה מתייחס גם לשפות שנכתבו באותיות עבריות בידי יהודים החל בימי הביניים וגם לשפת היום-יום המדוברת. כמו הלאדינו והיידיש, גם קבוצה זו היא מן השפות היהודיות שהתפתחו בקרב יהודי התפוצות ברחבי העולם, ונהוגה גם כיום בקרב היהודים לדבר בערבית יהודית גם בשנת תשפ"ו 2026 למניינם בחלק גדול מאוד ברחבי העולם ובארצות אירופה ארצות ערב ובארצות הברית.
ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבים מגדולי ישראל שחיו בארצות ערב, המזרח וספרד, השתמשו בשפה הערבית, ואף רבים מספריהם נכתבו בשפה זו. למשל: הרס"ג, (רוב ספרי) הרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות, ועוד. מגדולי המתרגמים התורניים מערבית ללשון הקודש ידוע רבי שמואל אבן תיבון, שבין תרגומיו המצויים בידינו עד היום: מורה נבוכים, פירוש המשנה לרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות ועוד. בארצות ערב רבות היו ליהודים ניבים מיוחדים משלהם, המכונים 'ערבית יהודית', שבהן גם נכתבו רבים מהספרים הנ"ל.
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות חב"ד הרבה משלוחי הרבי למדינות ארצות ערב כגון למרוקו ולתוניסיה ולאלג'יר ולאיראן ועוד, למדו ולימדו ספרי קודש יהודיים בשפה הערבית היהודית המקובלת שם, כמו כן תורגמו ספרי התניא לשפות הערבית היהודית, כגון ספר התניא לערבית יהודית בניב מרוקאי על ידי הרב דוד בוסקילה.