משה זאב פרידמן
רבי משה זאב פרידמן היה אב-בית-דין בעיר נאסוד בטרנסילבניה וביפו. העריץ והעריך את הרבי. נולד ביום כ"א בחשוון תרע"ב ונפטר ביום ט"ז בשבט תשמ"ח.
ביוגרפיה
הרב משה זאב פרידמן נולד ביום כ"א בחשוון שנת תרע"ב לר' מנחם מנדל פרידמן, בעיר הוניאד שברומניה. בבחרותו למד בישיבה של הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד. בשנת תרפ"ט נסע ללמוד בישיבת דז' אצל הרב יעקב אלימלך פנט עד שגוייס בכוח לצבא הרומני, שם סבל יסורים קשים בגוף ונפש. לפני מלחמת העולם השניה התמנה לאב-בית-דין בעיר נאסוד שבטרנסילבניה. בזמן המלחמה היה במחנות כפיה וסבל והוכה באכזריות. לימים אמר שלמרות כל היסורים והרעב, לא אכל אוכל שאינו כשר. במלחמה איבד את אשתו ושלושת בניו שנרצחו על ידי הנאצים. אחרי המלחמה הצליח לעלות על ספינה לקפריסין, שם פתח ישיבה במחנה פליטים. בשנת תש"ח הגיע לארץ ישראל והאדמו"רים רבי אהרון מבעלז ורבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ שהכירוהו היטב, המליצו עבורו שיקבל משרת רבנות ובשידולם התמנה לאב-בית-דין ביפו. במקביל שימש גם כמוסר שיעור בשולחן ערוך בישיבת 'חידושי הרי"מ' בתל אביב והיה מקורב לאדמו"ר שמחה בונים אלתר מגור (ה"לב שמחה").
הרב פרידמן הצטיין בחסידותו ופרישותו מעניינים גשמיים. היה אציל נפש, חידש חידושים ועסק רבות בתורה ובעבודת ה'. יחד עם זה עסק גם בהפצת התורה ובקירוב יהודים ליהדות במאור פנים ובאהבת ישראל.
הדפיס בחייו את החלק הראשון של ספרו "קרבן משה" ובו חידושים וביאורים בכל חלקי התורה. לאחר פטירתו הוציאו חתניו לאור את החלק השני של ספרו. הספר נדפס בהסכמות; הראש-אב-בית-דין בירושלים - רבי יצחק יעקב וויס. אב-בית-דין פאפא - רבי יוסף גרינוולד ואב-בית-דין דז' רבי צבי מאיר פנט[1].
הרב פרידמן היה מדבר ומצפה על כך שהגאולה קרובה לבוא ושיש להתכונן אליה.
ביום ט"ז בשבט שנת תשמ"ח, לאחר מחלה קשה, נפטר.
חתניו
- בנו של האדמו"ר מלעלוב (אשתו נפטרה בשריפה).
- בנו של האדמו"ר מזעוויהל.
- בנו של האדמו"ר מקרעטשינעף
- רבי שלמה זלמן ברייטשטיין.
הקשר עם חב"ד
הרב פרידמן העריץ מאוד את הרבי. בכל שנה היה נותן שידפיסו מדברי התורה שלו בספר "כבודה של תורה" שהיה יוצא לזכות הרבי. בכל פעם שהיה מזכיר את הרבי, היה ניכר הערצתו ויראת הכבוד שלו אל הרבי וכל עניין שהיה קשור עם הרבי היה מוערך אצלו. עודד רבות את השלוחים של הרבי בתל אביב וביפו ואף השתתף באירועים שלהם. היה נוהג להתבטא שאי אפשר להעריך את העוצמה הרוחנית כאשר ילדי ישראל צועקים "שמע ישראל" בתהלוכות ל"ג בעומר וכינוסי הילדים.
בשנת תשמ"ז השתתף בתהלוכת ל"ג בעומר ולאחר מכן כתב אל שליח הרבי לתל אביב, הרב יוסף גרליצקי: "באתי בשורותי אלו להביע לכתה"ר ברכת ישר כוח חמה על פעולותיו הברוכות להרמת קרן התורה והיראה, גם בעירנו עיה"ק יפו יצ"ו. ובמיוחד על הפעולה המוצלחת בל"ג בעומר השתא, של הכנס והתהלוכה הנפלאה של ילדי ישראל קדושים בחוצות עיה"ק יפו תל אביב יצ"ו. היה ממש קידוש ה' איך שאלפי ילדים צועקים "שמע ישראל", ועוד פסוקים קדושים, לפי בקשת מרן הגאון הקדוש כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ואנחנו מאחלים למרן כ"ק האדמו"ר שליט"א שבזכות רבי שמעון בר יוחאי יזכה עוד שנים רבות להחדיר בעם ישראל תורה ויראת שמים וקיום המצוות ומעשים טובים, עדי נזכה לביאת משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו במהרה דידן אמן כן יהיה רצון".
הרב פרידמן השתתף גם בסיומי הרמב"ם ובחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה. שבועיים לפני פטירתו התקיים סיום רמב"ם ביפו והרב פרידמן הרגיש מאוד לא טוב ובכל זאת עשה מאמצים גדולים כדי להשתתף. שבוע לאחר מכן התקיים הסיום המרכזי בתל אביב וגם אליו הגיע בקשיים. מקורביו ששאלוהו למה הוא מאמצים כה גדולים, ענה: " שמעתי שהרבי שליט"א ציוה שהסיום יהיה ברוב פאר והדר, על כן באתי בשארית כוחותי, כי מצוה לשמוע דברי חכמים".
היה שולח לעיתים תכופות פדיון נפש אל הרבי והיה מספר על הניסים שקרו מברכותיו של הרבי[2]. כאשר קרתה שרפה בה נכוו בתו ונכדתו, כתב לרבי בקשת ברכה עבורם. מתשובת הרבי הבחין הרב פרידמן שהרבי מברך רק את הנכדה והבין שזה לא כשורה. בסופו של דבר בתו אכן נפטרה ורק הנכדה ניצלה.
בי"ז באלול שנת תשמ"ו שלח הרב פרידמן אל הרבי את חלקו הראשון של ספרו "קרבן משה". בשער הספר הנמצא בספריית כ"ק אדמו"ר, כתב הגאון זצ"ל בכתב ידו: "ספר זה מוגש בהערצה בהוקרה, לכ"ק מרן הגה"צ מו"ה מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ואני מאחל לכקש"ת ולכל משפחתו היקרה שיחיו לאויוש"ט, ברכת כתיבה וחתימה טובה. ושיזכה לנהל את עם ישראל עוד רבות בשנים, בבריות גופא ונהורא מעליא, ולהשפיע לכלל ישראל השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות אכי"ר. עבד לעבדי ה', הרב משה זאב בן דאכא פריעדמן רב בעה"ק יפו יצ"ו".
לפני פטירתו אמר לרב יוסף גרליצקי שבא לבקרו: "אני אומר לך באופן ברור, שבלי ספק, הרבי ליובאוויטש מנהיג ונשיא הדור הוא הוא המשיח שיוליכנו לקראת הגאולה השלימה.
ציטוטים על הרבי
בשנת תשמ"ג כתב בהקדמתו: "מוקדש לכ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש גאון ישראל וקדושו, מקים עולה של תורה ותשובה בכל קצוי תבל, לרגל הגיעו בעזרת השי"ת ליובל השמונים. ברגשי כבוד והערצה הנני בזה להצטרף לרבבות אלפי ישראל המאחלים לכ"ק, שאבינו שבשמים יחזק את כוחו ויחדש כנשר נעוריו, להפיץ מעיינותיו חוצה ולהאציל מרוח קדשו על כלל ישראל. וינהלנו לקראת הגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו אכי"ר".
לסיום הרמב"ם בשנת תשמ"ז כתב: "אני מברך אתכם בברכת מזל טוב, ואת מעלת כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א אני מברך שיזכה עוד שנים רבות להנהיג את עם ישראל, עדי עלות לציון ברננה בביאת משיח צדקנו ובבנין בית מקדשנו ותפארתנו במהרה דידן אמן ואמן.
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 87-90.
הערות שוליים
- ↑ כותב עליו הרב פנט בהסכמתו: "ידידנו המופלג גן ההדסים ערוגת הבושם . . זכה עודליצוק מים מנחלת אבותינו הקדושים, ולקבל לקח טוב מאת אבי אדוני זקני הגאון הקדוש מרן בעל "כנסת יחזקאל" זי"ע, ודודי הגאון הקדוש בעל "זכרון יעקב" זכותו-יגן-עלינו וגם אצל אבי אדוני מורי ורבי הגאון הקדוש זי"ע, וכולם כאחד אהבוהו וחיבבוהו עד למאד . . מה אני שיצטרך להסכמתי, בפרט גברא רבא דכוותיה, אשר זכה להיות מחובר לטהרה."
- ↑ סופר על ידי הרב יוסף גרליצקי, רב קהילת חב"ד ושליח הרבי בתל אביב.