רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)

רבי שמואל שניאורסון
[[קובץ:|250px]] שער ספר תורת שמואל מאדמו"ר המהר"ש
אדמו"ר המהר"ש
לידה	ב' אייר תקצ"ד
	ליובאוויטש
פטירה	י"ג תשרי תרמ"ג
	ליובאוויטש
מקום פעילות	ליובאוויטש
השתייכות	חסידות חב"ד

רבי שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד. נולד ביום ב' אייר תקצ"ד בעיירה ליובאוויטש לרבי מנחם מענדל (אדמו"ר הצמח צדק) וחיה מושקא שניאורסון. מייסד השיטה לכתחילה אריבער (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום י"ג תשרי תרמ"ג, לאחר שסבל ממחלה קשה. מנוחתו כבוד בליובאוויטש, ליד ציון אביו אדמו"ר הצמח צדק.

ביוגרפיה

לידתו וילדותו

ביום ב' באייר ה'תקצ"ד (1834) בעיירה ליובאוויטש שברוסיה, נולד לאדמו"ר הצמח צדק ורעייתו בנם השביעי. ביום השמיני ללידתו, יום הברית, אמר אדמו"ר הצמח צדק שישכימו לתפילת שחרית ולפני הברית הסתגר בחדרו ויצא רק לאחר השעה ארבע. לאחר מכן נכנס לחדרה של אשתו, מרת חיה מושקא, להתייעץ בנוגע לשם התינוק ויצא לעריכת ברית המילה. הילד נקרא בשם "שמואל". לשאלת בנו של אדמו"ר הצמח צדק, יהודה לייב שניאורסון אחרי מי נתנו את השם, ענה: על שם שואב מים בשם 'שמואל' מהעיר פולוצק ולא על שם שמואל הנביא, כיוון שחכם עדיף מנביא.

אדמו"ר המהר"ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בהיותו בגיל שבע כבר היה בקי בחמשה חומשי תורה ובחלקים גדולים בנביאים וכתובים, למד גמרא עם פירוש רש"י ותוספות. כשהיה משחק עם חבריו היה משנן פרקי תנ"ך בעל פה. בגיל שמונה כבר היה נוכח כשאביו - אדמו"ר הצמח צדק - היה אומר מאמרי חסידות. בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. לפני הבר מצוה אמר לו אביו ללמוד משניות בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה ובספר התניא באותיותיהם.

בעקבות מצב בריאותו צוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו"ר המהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה סופר סת"ם וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר שכתב בכתב ידו.

חתונתו

ציון אדמו"ר המהר"ש

בשנת תר"ז, כשאדמו"ר המהר"ש היה בן 14, התחתן עם מרת שטערנא שניאורסון, בת אחיו רבי חיים שניאור זלמן. החתונה נחגגה ביום שישי פרשת נשא ח' בסיון תר"ח. בתוך ימי השבע ברכות חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, אדמו"ר הצמח צדק, לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל היכלו הקדוש. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

שנה לאחר מכן, פנתה הרבנית שיינא, אשת כ"ק אדמו"ר האמצעי, לחתנה, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאב.

לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר!

אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה הרבנית רבקה. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מניעזין.

החתונה התקיימה בשנת תר"ט. ביום חופתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.

כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך!

בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה דא"ח.

עסקנות ציבורית

בשנת תר"ח נסע אדמו"ר המהר"ש לעיר ויטבסק כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו משקלוב, וילנא ופטרבורג. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם מאמרי דא"ח ברבים.

בשנת תרט"ו הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. הוא נתן לו כמזכיר את ר' שמואל ברין.

בשנת תרי"ז נסע לקייב ופטרבורג בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעתים תכופות לפטרבורג, בשליחות אדמו"ר הצמח צדק בעניינים צבוריים.

בשנת תרי"ח נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת תרי"ט נסע לגרמניה להתראות עם עסקני הציבור באירופה.

בשנת תר"כ, כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפת של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, וואהלין, ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הר"א מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים, למאהילוב. אדמו"ר הצמח צדק מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שעבדו באופן חשאי, מחשש מהלשנות נוספות.

בשנת תרכ"ה נסע לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי ליטא וזאמוט.

קבלת הנשיאות

תמונה משוערת של אדמו"ר המהר"ש

השערה נוספת לתמונת אדמו"ר המהר"ש

כבר בתחילת שנת תרכ"ו, חצי שנה לפני הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר חסידות ברבים. במקביל שלח אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי". באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות. בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הצמח צדק לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - אדמו"ר האמצעי - ובכח זה משחתי אותך". נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות; חכמה על-טבעית בתורת הנגלה והנסתר, ידיעות בחכמת התבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.

לאדמו"ר הצמח צדק היו ששה בנים ולאחר הסתלקותו היו כל בניו אומרים חסידות והיו כאלו שאף העלו אותם על הכתב. החסידים היו שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו. טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא האדמו"ר שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. באחד מלילי שבת אחד אמר אדמו"ר המהר"ש מאמר חסידות. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי יהודה לייב על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי שבת חזר שוב אדמו"ר המהר"ש על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ביום שלישי בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".

בעקבות כך וכן רמזים נוספים מאדמו"ר הצמח צדק על חביבותו לבנו שמואל, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בנהגת חסידות חב"ד והוא קבע את מקום מושבו בליובאוויטש. חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ביניהם, ר' יקותיאל ליעפלי, מזקני החסידים עוד מתקופת אדמו"ר הזקן, החליט על פי מאמר חסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' שמואל דובער מבוריסוב השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו”ר מהר"ש)". שאר האחים עברו לגור בערים שונות (ליאדי, קאפוסט ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו דא"ח בפני שומעי לקחם.

בשנת תרכ"ח נסע אדמו"ר המהר"ש לצרפת לפגישה עם עסקנים.

בשנת תרכ"ט סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתענין בעניני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים.

בשנים תר"ל-תר"מ נסע פעמים רבות, ברוסיה ולחו"ל, בעניני עסקנות ציבורים.

בשנת תר"מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת הפוגרום "סופות בנגב".

בשנת תרמ"ב התגלתה אצלו מחלה קשה וביום י"ג בתשרי תרמ"ג הסתלק, בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד בליובאוויטש ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.

תמונתו

כיום לא ידוע לנו על תמונה ודאית של אדמו"ר המהר"ש, יחד עם זאת נאמרו בהזדמנויות שונות על תמונות מסויימות שהן של אדמו"ר המהר"ש. תמונה אחת שנמצאת בספריית אגודת חסידי חב"ד, טוענים שהרבי הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות. תמונה נוספת שפורסמה ב"אלגימיינער זורשנאל" ומקורה לא ברור. תמונה נוספת שעברה במסורת על נכדי אדמו"ר המהר"ש. באחד הזדמנויות דיבר הרבי על תמונת אדמו"ר המהר"ש: ". .בנוגע לאדמו"ר המהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה דומה לדמות דיוקנו של אדמו"ר מהר"ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני החסידים שראה עוד את אדמו"ר מהר"ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהר"ש. ולכן, בנוגע לאדמו"ר מהר"ש - יכול להיות בענין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות עכ"פ) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות".

קישורים חיצוניים

• "ימי בראשית" של אדמו"ר מוהר"ש

הערות שוליים

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא