ריש גלותא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קובץ:חייא 2.JPG
ציונו של רב הונא ריש גלותא, יחד עם אמוראים אחרים.[1] לרבי חייא ובניו
ריש גלותא היו שושלת של מנהיגי ישראל בבבל, צאצאים של דוד המלך[2], בן אחר בן[3]. הריש גלותא היה משמש רשמית מטעם המלך כמנהיג ישראל בבבל, והיה לו משרתים ועבדים שעשו את רצונם בפקודת השלטון, הם היו יכולים להושיב אנשים בכלא כפי החלטת הריש גלותא[4], והיתה בידם סמכות שלטונית רבה, וכנבואת יעקב אבינו ליהודה: "לא יסור שבט מיהודה", ומפרש בגמרא[5] " אלו ראשי גלויות שבבל שרודין את ישראל בשבט".
הריש גלותא היה משפיע לעם ישראל יראת שמים כמבואר במצוות מינוי המלך, והוא היה בבחינת מלך[6]. למרות שלא משחו אותו בשמן[7]
הערות שוליים
- ↑ ככל הנראה בטעות.
- ↑ מסכת סנהדרין ה' ע"א.
- ↑ תוספות שם. וראה עוד ליקוטי שיחות חלק ל"ט.
- ↑ כמובא במסכת עירובין.
- ↑ דף ה'.
- ↑ הרבי, רשימות
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א'.
