יהושע זליג פלדמן

רבי זליג פלדמן (תרח"צ - כ"ה בתמוז תשנ"ו) היה ראש ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

נולד בשנת תרח"צ לאביו הרה"ג הנודע רבי שניאור זלמן פלדמן, שהיה מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש.

בשנות המלחמה עקרה המשפחה לסמקרנד שם למד ר' זעליג בחיידר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי חסידי חב"ד. בשנת תשי"ח יצא עם קבוצת פליטים מרוסיה הסובייטית ולמד בצרפת בישיבות תומכי תמימים ברינואה אצל המשפיע רבי ניסן נמנוב ורבי יוסף גולדברג. כבר בנערותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים וחבירו ללימודים היו תמיד בחורים מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר בצרפת עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד.

כאשר רק מלאו לו אחד עשר שנה כבר נתקבל לתלמיד בישיבה גדולה תומכי תמימים לוד, שם למד אצל הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שמצא בו תלמיד חביב ותמיד היה מעלה על נס את כשרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת של רבי זעליג. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב זצוק"ל מידידו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפישה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל סדר קדשים, והגרב"ש בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב ניסה ללמוד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר להגרב"ש טובה על כך. מדי יום ביומו בתקופה של ארבע שנים נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחרי הצהרים, כאשר הם מפסיקים רק לתפילת מנחה, וכך נקשרו ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש עד לפטירתו של רבי זעליג.

אחרי ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל הרבי, ולאחר כמה שנים ששאב מתורת החסידות הוא חזר לארת ישראל ונתקבל לשמש בראשות ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

למרות שר' זעליג נפטר בגיל צעיר, הי ונשאר דמות מופת לכל תלמידיו ומכיריו, שכן אישיותו התורנית מדותיו ועדינות נפשו הקרינ על כל הסובבים אותו. לרבי זעליג היה גם ידיעות רבות מתוך כשרון נדיר בתולדות גדולי הדורות מכל החוגים והעדות בישראל.

רבי זעליג נפטר בהיותו בן שישים בלבד, ביום כ"ה בתמוז תשנ"ו.

תורתו

באותה תקופה שלמד עם האדמו"ר מסטריקוב, הוא העתיק את כתביו של רבי יושע בער מבריסק והחברותא שלו רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב, ממחברת שהיתה בביתו של האדמו"ר שנקראו בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות שם נדפסו בסדרת ספרי מכון אורייתא, על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.

מקורות

• חידושי הגר"ח בסוגיות הש"ס על מסכת בבא קמא, עמ' ט"ו - י"ז.