יחזקאל אברמסקי
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל מגדולי התורה בדורו.
נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא בש"ק פ' תצוה ו' אדר תרמ"ו. למד בישיבת נובהרדוק אצל ה"סבא" רבי יוזל והתעלה בלימוד התורה מתוך שקידה נפלאה. בתרס"ג נסמך להוראה ע"י הגאון בעל ערוך השלחן. בשנת תרס"ד החל ללמוד בישיבת טעלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", ובתרס"ז עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח תמוז תרס"ט נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז.
בשנת תר"ע עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי חיים מבריסק, והיה מקורב אצלו מאד (וגם כאשר ברח הגר"ח במלחמת העולם הראשונה מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה). בשנת תער"ב נתקבל כרב ואב"ד בעיר סמאליאן, בתרע"ד בעיר סמאלאוויטש, ובתרפ"ג עלה על כס הרבנות בעיר התורה סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק לימוד התורה וקיום המצוות, ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי רוסיה.
בתרפ"ה הוציא את החלק הראשון של ספרו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא, ובתרפ"ז היה מעורכיו של הקובץ התורני "יגדיל תורה" ביחד עם הגרש"י זוין זצ"ל.
בתרפ"ח קיבל מינוי להיות רבה של פתח תקוה אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח אלול תר"צ נאסר ונגזר דינו לעשר שנות מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל, נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ תרצ"ב שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה.
בכסליו תרצ"ב הגיע ללונדון, באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהם[1], ורק חמש שנים לאחר מכן שחררו הרוסים את שני הבנים הגדולים[2], שנשארו קודם כ"ערבון שהרב אברמסקי לא יוציא לעז על שלטונות רוסיה". עם הגיעו ללונדון התמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". בתרצ"ה התקבל לאב"ד העיר לונדון.
בתש"ה הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל – נחלת עם ישראל". ענינו של ספר זה הוא לבאר את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארץ הקודש לגבולותיה התורניים. "ואשרי האיש שיש לו חלק בבנין הארץ בחומר וברוח. בעבודה חומרית הוא משדד את אדמתה בונה ערים ונוטע כרמים, וברוחו הוא מרגיש אותה ההרגשה האצילית שרגליו עומדות על קרקע המשכן של ישראל ותורתו". בשנת תש"י בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב.
בתשי"א עלה לעיה"ק ירושלים והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו "חזון יחזקאל", וזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס (וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקרית גת). כמו"כ היה מוסר שעורים בישיבת סלבודקה בבני ברק, הוכתר כנשיא "ועד הישיבות" ולאחד מראשי "החינוך העצמאי", ונחשב לאחד ממנהיגיה החשובים ביותר של היהדות התורנית בארץ ישראל.
נפטר בירושלים אור ליום א' כ"ד אלול תשל"ו בן תשעים שנה, ונטמן בהר המנוחות.
ימין ה' רוממה
עוד בשנת תרע"א הוצע הרב אברמסקי זצ"ל לכהן כראש ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ואף הגיד כמה שיעורים לפני תלמידי הישיבה. מפני סיבה לא יצא הדבר לפועל ואז נעשה כאמור לאב"ד סמאליאן.
לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב היה מקורב מאד לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים לרוסיה להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע).
בנו ר' שמעון אברמסקי שי' מלונדון כותב לי: "כשנפגשתי עם ר' חיים ליברמן המנוח בניו יורק, והוא היה מזכירו של האדמו"ר ר' יוסף יצחק זצ"ל, סיפר לי, שהכינוי שהאדמו"ר השתמש בקשר לאבי היה תוספתא" (ואכן גם כינוי זה מופיע בכמה מקומות).
במאסר עם חסידי חב"ד
הרב אברמסקי היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה. בספר "מאחורי מסך הברזל" של הרה"ח ר' רפאל כהן ז"ל (אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן שי') מתאר את טיול האסירים בבית הסוהר (ע' 16-7):
"יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי שליט"א. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני ע"י אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?"..רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני ע"י כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.
הקשר עם הרבי הריי"צ בהיותו בלונדון
בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון בכ"א אדר שני תרצ"ב אגרת ד'רטו, כותב אליו הרבי: "מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי..ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' (שגם הם יוכלו לצאת את רוסיה בעקבותיו). השי"ת יצליח דרכם שיהיה הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניהם הנכבדים מר משה ויעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, ויעזור השי"ת אשר ישיגו בקרוב הרשיון לבא אליהם צלחה". בהמשך כותב הוראות מפורטות אודות משלוח מאות חבילות קמחא דפסחא לרוסיה. שוב כותב אליו כמה שבועות אחרי זה באגרת ד'רכד: "מכתבו מג' שמיני קבלתי. שמח מאד שהרבנית ושני בניו שי' כבר בחו"ל, והשי"ת יעזור בקרוב לשמח לבבם שבניהם שי' שנשארו שם, בקרוב יוכלו לבא אליהם".
הרב אברמסקי מוזכר במכתבי הרבי לגבי מספר רב של נושאים. הקשר ביניהם היה הדוק ועקבי. (ראה אגרת א'שצו מז' ניסן תש"א: "מידידי הרה"ג הר"י שליט"א אבראמסקי נתקבלו כמה טלגרמות"). דוגמא לענינים הנדונים במכתבים:
וועד עולמי של רבנים לעזרת יהדות רוסיה. מינוי הרב אברמסקי לאחד מחברי הוועד (כ"ז מנ"א תש"א אגרת א'תקה).
יום תענית ציבור עולמי. ביוזמת הרבי ובחתימת הרב אברמסקי (י"א אלול תש"א א'תקכ).
עזרה ליהדות רוסיה עבור קמחא דפסחא. בשיתוף פעולה עם הרב אברמסקי (י"ב אדר תש"ב א'תשכב ובמכתבים רבים).
ביום ג' אייר תש"ז ג'כט כותב אליו הרבי הרי"צ: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, בעל מדות תרומיות אי"א מוהר"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי", המכתב הוא בענין ביקורו של הגה"ח הרש"ג זצ"ל באירופה. בט"ו מ"ח תש"ח ג'קכז אל הרה"ח ר' בן ציון שם טוב השוהה בלונדון: "בודאי ביקר..את הרב הגאון הנודע מוה"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי, יפרוס בשלומו ויגיד לו ברכתי".
בער"ה תש"ט כותב אל הרב אברמסקי כי התענג לשמוע מרב"צ שם טוב "על אודות עבודתו המסורה של כת"ר שליט"א לזכות הרבים בכלל, בהרבצת תורה ברבים בפרט, ובקירוב אנ"ש והתמימים הפליטים יחיו, והעזרה שמושיט להם בהסתדרות במדינתו". באגרת ג'תרפח מכ"ט טבת תש"י כותב אל הרב שם טוב שיזמין את הרב אברמסקי לקחת חלק בועדה שמקים בלונדון לחיזוק היהדות.
בנו הנ"ל כותב לי עוד: "כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו ממוסקבה ללונדון בשנת תש"ח, אבי עזר להם הרבה, והרב שם טוב היה מבאי ביתו של אבי ומבקר אצלו לעתים קרובות".
מראשי הלוחמים לתיקון חוק "מיהו יהודי"
הידידות שהיתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם כ"ק אדמו"ר. הגאון זצ"ל העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא אחד מחשובי הרבים שחתימתם מופיעה על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד "מבצע תפילין".
כמו"כ בא על החתום בחודש ניסן תשל"ב ביחד עם הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שליט"א ועוד, על הכרוז לתיקון חוק "מיהו יהודי". וכך נאמר בו:
"חוק השבות בצורתו הנוכחית, מהווה פגיעה איומה ביסוד היסודות של היהדות וקיומה, והנוגעת לכלל ישראל בכל תפוצותיו ולדורות עולם, בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון". חוק שהוא פרוץ בפני הכרה ב"גיור" שלא כהלכה, ויש בו משום עידוד והקניית זכות עלייה לארץ קדשנו, לאלפים ולרבבות אשר לא מזרע בית ישראל. כל זה עלול להביא תוך זמן קצר חלילה, למצב מבהיל של טשטוש סימני ההיכר והזהות שבין יהודים לנכרים ר"ל. אף אחד מאיתנו אינו מוגן שלא יפול ברשת זו ח"ו. אי לזאת, כל אשר דבר ה' יקר לו, לא ינוח ולא ישקוט עד לתיקון חוק מזעזע זה וביטולו".
כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הגאון כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה' הידיעה בענינים אלו".
לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר לארה"ב. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי זצ"ל, כי בנסיעתו יבקר אצל כ"ק אדמו"ר וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי "ההצעה לא באה בחשבון", והענין ירד מסדר היום. הדברים פורסמו אז ב"הצופה" ע"י הסופר החרדי הנודע ד"ר הלל זיידמן.
"אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי!"
בענין חתימתו של הרב אברמסקי על הכרוז לתיקון חוק "מיהו יהודי", סיפר לי ש"ב הגה"ח רבי שמואל אליעזר הילפרין שליט"א את הדברים הבאים:
"בשנת תשל"ב יזם הגאון רבי בצלאל ז'ולטי זצ"ל יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק "מיהו יהודי". הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך, ולכן הלכנו משלחות של רבנים להחתים את רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל על הכרוז של הכרזת הצום. במשלחת השתתפו הגאון רבי ישראל גרוסמן שליט"א, הגאון רבי אברהם הרש כהן שליט"א ואנכי. באותה הזדמנות חתם גם על הכרוז הכללי של גדולי ישראל לתיקון החוק, וזכינו לשמוע ממנו דיבורים נפלאים על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה.
"כמה ביטויים מענינים זכורים לי מאותה פגישה. בין הדברים אמר לנו: "איהר זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן" ("אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?").
על מה חשב הרב אברמסקי באמירת "מודה אני"
"כמו כן סיפר לנו על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה , בעד עבודתו בהפצת היהדות. "כשאמרתי "מודה אני" בעת שהייתי בתפיסה, חשבתי לעצמי, על מה יש לי כאן להודות שהוחזרה לי הנשמה? הרי אין לי לא גשמיות ולא רוחניות? אינני יכול לא ללמוד ולא להתפלל, וא"כ על מה היא ההודאה? אלא שההודאה היא על כך, שיש לי את היכולת גם במצב הזה בית הסוהר, להרגיש שרבה אמונתך". הרב אברמסקי סיפר גם שאת הרגשתו זו ביטא פעם לפני חסידי חב"ד שהעבירו את הדברים אל הרבי הריי"צ. הרבי שמע זאת בהקשבה מיוחדת, והגיב: "יתכן שבעבור זה השתלם כל ענין המאסר של הרב אברמסקי, בכדי שיוכל לבוא להרגשה נעלית זו".