לדלג לתוכן

נר מצוה ותורה אור

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־13:17, 22 בפברואר 2026 מאת איש ימיני (שיחה | תרומות) (ראו גם)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
שער הדפוס הראשון

הספר נר מצוה ותורה אור הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו בשנת תק"פ. הספר כולל שני חלקים: שער האמונה - מאמרי חסידות על מצות האמונה בה' ואחדות ה', ועל חג הפסח; שער היחוד (נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות) - ביאור ענין ההתבוננות וסדר ההשתלשלות.

חלקי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער האמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

א. שער האמונה: מהות מצוות האמונה וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר אדמו"ר האמצעי כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, תפילה, צדקה ועבודת התשובה באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן המבארים את עניני חג הפסח, אכילת מצה וקריעת ים סוף[1].

שער היחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.

ספר שער היחוד (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות"[2]) הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד[3]. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,[4] אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.

הרקע לכתיבת שער היחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי: הספר נכתב בשנת תקע"ד (1814), מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן[5].

ה"חולי הרוחני" אצל אנ״ש : לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:[6]

   1. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת "שכל קר" וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).

   2. קבוצה שחיפשה התפעלות רגשית ישירה ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.[7]

תוכניתו של אדמו"ר הזקן: אדמו"ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של סדר ההשתלשלות, כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.

שלוש האיגרות של אדמו"ר האמצעי: בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו"ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:

   1. האיגרת הראשונה: תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.[8]

   2. האיגרת השנייה ("קונטרס ההתפעלות"): הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים (התבוננות בפרטיות).[9]

   3. האיגרת השלישית ("שער היחוד"): נקראה תחילה "קונטרס ההתבוננות". היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל"עיון" תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.[10]

ייחודיות הספר: החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב"ד שבו מוסבר כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד.[11] המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.

הוצאות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר זה נדפס בחיי אדמו"ר האמצעי, בקאפוסט בשנת תק"פ. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג בתר"כ. בשנת תש"ח הדפיס את הספר הרבי עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.

בתשנ"ה הדפיסה קה"ת את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' הלל מפאריטש, מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.

אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיום יום[12] מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.

במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות"[13].

באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ^ נסמנו במראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה, בהוצאת תשנ"ה ואילך.
  2. ^ שער היחוד פרק א׳
  3. ^ שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי"ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״
  4. ^ ראה קונטרס העבודה פרק ו׳
  5. ^ עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס.
  6. ^ הקדמת קונטרס ההתפעלות
  7. ^ קונטרס ההתפעלות אגרת א׳
  8. ^ קונטרס ההתפעלות איגרת א׳
  9. ^ קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳
  10. ^ שער היחוד א- ט
  11. ^ שער היחוד פרק י׳ ואילך
  12. ^ ט"ו אדר ב'.
  13. ^ אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב.