יצחק מישולובין
ר׳ יצחק (איטשע) מישולובין' (יליד שנת תש"ה), הוא משפיע בקהילה הרוסית בקראון הייטס, סופר סת"ם ומנהל חנות היודאיקה "מרכז סת"ם" בשכונה.
תולדות חיים
ר׳ יצחק מישולובין נולד בי"ב בטבת תש"ה לאביו ר' אליעזר מישולובין בסמרקנד והתחנך ברוסיה בזמנים הקשים. בשנת תשכ"ט הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל הרבי, ונשאר להתגורר בשכונת קראון הייטס.
התחנך מתוך מסירות נפש אצל המשפיע ר' בנציון מאראז, ר' חיים אברהם דוכמן, הרב אליהו לוין שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער, והשתתף בהתוועדויות ר' מענדל פוטרפס, ר' בערקע חן.
עוד בהיותו בסאנארקאנד תחת שעבוד הקאמאניסטען שלח מכתב להרבי בו הוא מבקש עצה עבור עבודת התפילה, מה לעשות שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת בהתוועדות[1], הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.
אחרי שיצא מהמדינה ההיא והגיע לבית חיינו, נשא את פרידה בת ר' לוי יצחק שפירא.
הרב מישולובין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת פר"י, והוא אחד העוסקים בארגון ידידי פליטי מזרח אירופה מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי רוסיה בניו יורק, במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור ברמב״ם היומי ובשיחה של הרבי מדי ערב בכולל תפארת זקנים לוי יצחק 770 (את השיעור היומי בהרמב״ם היה ר׳ מרדכי גוראריה (רבה של חברה ש״ס) מוסר שנים רבות). אחרי פטירתו של הרב פנחס קארף, התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.
ר' יצחק עצמו הינו סופר סת"ם ובעל תפילה מיוחד, ואף נוהג להתפלל בבית משיח 770 בימי הסליחות. ועוד.
ר' יצחק הוא אחד משפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת היחי, בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.
היציאה מרוסיא
בשנת תשכ"ט, כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את רוסיא [2]. רבי יצחק נתקל בבעיה מכיון שלא שירת בצבא רוסיא (למרות שבתור יליד תש״ה היה מחוייב גיוס לצבא בהגיעו לשנתו הי״ח), אך לבסוף התירו את יציאתו מרוסיא כאשר נסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.
הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי
ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף חודש אדר תשכ״ט. באמתחתו היו כתבי יד קודש ממאמרים של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי שלקח אתו על מנת להביאם אל הרבי. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש[3].
כשהגיע לכפר חב"ד נערכה התוועדות חסידים, וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד לנסוע אל הרבי עוד לפני חג הפסח, דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב שלמה יוסף זווין, הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מרוסיה שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.
בליל הסדר בשנה ההיא הזכיר הרש"ג שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר: משולובין. ומיד נתנו לו התמימים שעמדו שם לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.
כאשר נכנס ליחידות לאחר פסח תשכ"ט, מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי רבותינו נשיאינו יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.
לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב משה פיינשטיין, והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.
משפחתו
- אחיו, ר' דוד דב מישולובין - לוס אנג'לס.
- אחיו, הרב חיים אליהו מישולובין, כפר חב"ד.
- אחיו, הרב מיכאל מישולובין - משפיע בנחלת הר חב"ד.
- בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.
- בנו, ר' אליעזר.
- בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.
- בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה
- בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.
- בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.
- חתנו, הרב מנחם מענדל פבזנר - רב ושליח הרבי בפטרבורג.
- חתנו, הרב ישראל בלינוב - רב ושליח הרבי בסון דוני, צרפת.
- חתנו, הרב מנחם מענדל מוצ'קין - משפיע בישיבת אהלי תורה בקראון הייטס.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- שאל אביך ויגדך, זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
- סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית
- ר' איצ'ה מישולובין מסיים ספר תורה
- הרב איצ'ה מישולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י"ב תמוז תש"פ
הערות שוליים
- ^ מפתח ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ"ח, באתר מפתח
- ^ כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל.
- ^ שבועון בית משיח גיליון ?