סאם ספוז'ניק
יא סאם סאפאזשניק (בתרגום מרוסית Я сам сапожник - 'אני עצמי סנדלר') הוא ביטוי בחסידות חב"ד, שמקורו במשל על טענה מגוחכת של סנדלר גוי שטוען שיצר את התפילין שגנב.
הסיפור מכיל מסר של ביטול (ענווה), ומלמד שעל האדם להכיר במגבלותיו.
המשל והנמשל
המשל
כפי שסופר על ידי הרבי בשם הרבי הריי"צ : "ישנו סיפור אודות גוי שנכנס יהודי לביתו וראה שם... תפילין, והחליט מיד לקנותם ממנו, כששאל את הגוי – בהתרגשות – מניין המה לך? השיב לו הגוי – שלא ידע אם כוונתו של היהודי לקנותם, או שעיקר כוונתו לברר מנין גנבם – "יאַ סאַם סאַפּאָזשניק", כלומר, אני בעצמי סנדלר, ותפרתים בעצמי!... מובן מאליו איך שייך גוי לעשיית תפילין!"[1].
הנמשל
בשיחה משנת תשי"א למד הרבי מהסיפור הוראה בנוגע לביטול הנדרש מחסיד: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר. יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו[2] ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי"[3].
הביטוי בשיחות הרבי
בשיחה בה ביאר הרבי את הצורך בתורת החסידות שהתגלתה בדורות האחרונים, במשל מהתרופה למחלה מסוג 'גידול' שלא הייתה מוכרת בעבר:
"כאשר מישהו יסרב להשתמש ברפואה זו בגלל שתי טענות: (א) ענינה של רפואה הוא חיזוק והרחבת מציאות הגוף, ולא הריסה וביטול. (ב) מכיון שדורות לאחרי דורות לא השתמשו ברפואה זו, אין ברצונו להשמע לרופאים החדשים ורפואותיהם החדשות, באמרו, שהוא "סאַם סאַפּאָזשניק"[4] - כלומר, הוא בעצמו מומחה.
בהתוועדות של בשבת קודש פרשת בראשית תשמ"ב[5], סיפר הרבי על סנדלר גוי, שגנב פעם מיהודי זוג תפילין, וכאשר ראו אצלו את התפילין וטענו שגנב אותם – אמר שהוא "סאם סאפאושניק" , הוא בעצמו "סנדלר" ועשה לבד את התפילין. הוא ראה שהתפילין עשויות מעור בהמה ומאחר שהוא היה סנדלר והיה תופר נעליים מעור בהמה, טען שהוא בעצמו עשה את התפילין. הרבי המשיך, בשיחה וביאר, שכאשר מדובר אודות "סנדלר" – אי אפשר להתווכח עמו כי על כל דבר צריכים להביא לו ראיה מענייני "סנדלרות", וגם כאר מביאים ראייה מענייני "סנדלרות", "צריכים להתווכח מי מהם "סנדלר" מומחה יותר, הוא או זה שמדבר עמו!.. וחבל על הזמן שיתבזבז על הוויכוחים עם הסנלדר – כדאי יותר לנצל את הזמן כדי לפעול על יהודי שמוכן לקבל ולקרבו לנשיא הדור, על-ידי לימוד תורה של נשיא הדור או על-ידי קיום מצווה כו', שהרי מצווה גוררת מצווה, ודבר תורה אחד מעורר תשוקה ורצון לדעת דבר תורה נוסף".
בשנים המוקדמות יותר וכן בשיחה זו, הזכיר הרבי שהסיפור זה נכתב על ידי הרבי הריי"צ. בשיחה מתרח"צ [6] הרבי הריי"צ אכן סיפר את הסיפור בשם החסיד המפורסם הרשב"ץ. אך בשיחת י"ב תמוז תשי"ג[7] הסיפור מסופר בשם החסיד ר' בערע וואלף[8].
קישורים חיצוניים
- שיחות מהרבי בנושא
- סיפור המשל, וההוראה: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר..." , שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א, תורת מנחם ח"ג, (שנת תשי"א) עמ' 175, באתר ספריית חב"ד
- הרב מרדכי מנשה לאופר, מלאך "תופר מנעלים", בתוך: מדור 'ניצוצי רבי', התקשרות, גליון מס' 815, באתר Chabad.org
- מדיה
- השיר סאם סאפאזשניק בביצוע מקהלת צבאות השם בתיקיית גוגל דרייב
- מחזמר על הסיפור, בביצוע מקהלת צבאות השם, באתר חב"ד אינפו.
הערות שוליים
- ↑ שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א, תורת מנחם, שנת תשי"א – חלק שני עמ' 175
- ↑ באידיש: "ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...
- ↑ שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א, תורת מנחם, שנת תשי"א – חלק שני עמ' 175
- ↑ שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב - תורת מנחם חלק ו' (שנת תשי"ב) עמ' 72- 74, באתר ספריית חב"ד
- ↑ תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב, כרך א', עמ' 304, באתר HebrewBooks.
- ↑ השיחות' תרח"צ, (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.
- ↑ תו"מ-התוועדויות, תשי"ג, שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ג.
- ↑ ראו אודותיו בסה"ש תרצ"ז, ע' 231 הערה 8. וש"נ.