קונטרס עניינה של תורת החסידות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הקונטרס

קונטרס עניינה של תורת החסידות כולל קטע משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, בו מבאר הרבי מלך המשיח בארוכה את עניינה וחידושה של תורת החסידות, ובייחוד את עניינה של חסידות חב"ד.

הקונטרס נחשב קונטרס יסוד בחסידות חב"ד; המתחילים ללמוד את תורת חב"ד לומדים ראשית כל - בדרך כלל - את הקונטרס.

קונטרס זה הוא הראשון מתורת אדמו"ר שליט"א שיצא לאור כקונטרס נפרד.

תוכן

הקונטרס פותח בכמה ביאורים על מהותה של החסידות; הוא ממישך לבאר את עניינה של הסחידות כחיות, וכן את עניין נשמת מלך המשיח - יחידה כללית; בהמשך הוא מבאר את עניין מודה אני על-פי פשט], רמז, דרש וסוד]], ומאריך לבאר את החיות שהוסיפה הסחידות בכל חלק בתורה, בכל פירוש, ואת איחודם על-ידי החסידות.

לסיום הוא מבאר את גדול פעולם החסידות על הנפש האלוקית ועל הנפש הבהמית; ואת מעלת הפצת המעיינות - שעל ידי ההפצה מתגלים המעיינות


הסטוריה

בחודש כסלו תשכ"ח הסתיימה עריכת הקונטרס לדפוס[1], והוא הוכנס לרבי להגהה; מסיבות נעלמות לא הגיה הרבי את הקונטרס, למרות שהוא הוכנס אליו פעמים נוספות.

בחודש כסלו תשל"א, הגיה הרבי באתעררותא דלעילא את הקונטרס וצירפו לספר הערכים חב"ד חללק ראשון בסופו. בי' כסלו תשל"ב יצא הקונטרס כחוברות בפ"ע.

הערות שוליים

  1. ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חכ"ה עמ' קצ"ו, ובהערת העורך.