שלמה שימונוביץ'

גרסה מ־19:56, 4 בדצמבר 2025 מאת אליה אלימלך (שיחה | תרומות) (תולדות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

הרב שלמה שימונוביץ' (שימאנאוויטש; תרס"ו, 1906 - י"ג אדר תשמ"ג, 1983) היה שוחט חב"די בצרפת ומונטריאול, מחסידי אדמו"ר הריי"צ והרבי, ובעל מנגן.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

תולדות חיים עריכה

נולד בעיירה לאהויסק (כיום בבלרוס) בשנת תרס"ו לר' רפאל ול נחמה פייגא בתו של הרב שאול קאמינקאוויטש שהיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ומ'היושבים' בליובאוויטש. בצעירותו נפטר עליו אביו. ואמו התחתנה בזיווג שני עם הרב אברהם חיים אקסלרוד[1].

אביו לא נמנה על עדת החסידים, אך לאחר פטירתו נתחנך בבית חסידי. למד בישיבות תומכי תמימים קרמנטשוג, פולטבה, חרקוב ורוסטוב בשנים תר"פ עד תרפ"ז. התחתן עם אשתו שרה  בת הרה"ח ר' אהרן תומרקין רבה של חרקוב. בעת לימודו בחרקוב (כנראה בקיץ תרפ"ב) ביקר הרבי במקום על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו דובער, והוא זכה לאכול "טעג" על שולחן אחד עם הרבי במשך כמה שבועות.

בשנת תש"ו יצא מרוסיה ביציאה הגדולה. שהה לתקופה במחנה פוקינג, ובהמשך עבר לצרפת, שם שימש כשו"ב החסידי המקומי. בשנת תש"ח לערך נסע לאירנלד ושימש כאחד משוחטים החב"דיים באירנלד.

בשנת תשי"ב לערך עבר למונטריאול. שם שימש כשוחט בקהילה החב"דית. במשך רוב ימיו ישב ועסק בלימודיו.

הוא היה בעל מנגן מוכשר. כמה מניגוני חב"ד נשמרו מפיו, ובהם: ונזכה ונחיה ונראה (ניגון), ניגון געגועים לר' חיים בער, ניגון שמחה (משל למלך), הגלה נא, ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן.

נפטר בשבת קודש, י"ג אדר תשמ"ג במונטריאול, בגיל 77. מנחותו כבוד בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שבניו יורק.

משפחתו עריכה

רעייתו, שרה - נפטרה בז' אדר תשל"ט[2].

ראו גם עריכה

תומכי תמימים פוקינג

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים