גשם וחומר

גשם וחומר הינן שני דרגות ותארים המבטאים את גשמיות וגסות העולם הזה.

התארים והחילוק בניהם

מקור ביטויים אלו הינו בתניא (פרק ל"ו), והרבה להשתמש בו הרבי הריי"ץ ובעיקר הרבי.

ההבדל בין שני המושגים הוא שהתואר "חומרי" (המוסב על העוה"ז, משורש חומר) הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי" (גשם)^{[דרוש מקור]}.

באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץמוגדר החילוק במילים אחרות: חומרי - דבר שאפשר לקחתו ולמששו בידיים, גשמי - דבר הנתפס בחושים גשמיים אך נעלים יותר, כגון טעם או ריח, אך לא במישוש.

הרבי בדבר מלכות בראשית מבאר כי "גשם" הוא החלק בגוף בו יכול להתבטא אף בחיצוניות זיכוך רוחני (והחילוק בינו לבין גשם שלא נפעל בו כן), לעומת החומר, בו לא נרגש ונפעל שינוי וזיכוך חיצוני כתוצאה מכך.