אמוראים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציוניהם של רבי יוחנן דקציון והאמורא המפורסם ריש לקיש בחורבת קסיון שבגליל
ציונו של האמורא מר טביומי בר רב אשי בגבול לבנון
ציונו של האמורא רבי ירמיה בטבריה

האמוראים היו חכמי תורה שחיו אחרי תקופת התנאים, ומתורתם נכתבו שני התלמודים, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי.

הם היו רואים כל הלכה כיצד היא בשורשה, והיו רואים את ההלכה כפי שהיא בשורש התורה, אם כי כדי לפסוק את ההלכה כך הם היו צריכים לכתוב את ההכרח על פי הפשט.[1]

למרות שיש מדברי הנביאים שהם דברי משל, שונה הדבר אצל דברי אמוראים, שאין דרכם לדבר במשל.[2]

אמוראים

רב

אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.[3]המהר"ל[4] מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך[5] רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.

רבה

השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שכאמורא הוא מכונה בשם "רבי", הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.[6]

אביי

אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום".

הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ההלכה נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם".

הבעל שם טוב אמר שאביי היה המקור של תורה שבעל פה[7]

אדמו"ר הזקן העיד כי דרך הלימוד של הבעל שם טוב היתה כאביי. הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואח"כ כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו היתה כאביי דווקא.

כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו שהוא בינוני[8], אמר לו אביי: אם כן לא שבקת חיי לכל בריה! הרבי פירש מאמר זה בשם אביו רבי לוי יצחק, שהוא על פי מאמר רז"ל[9] צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. וכיון שאין צדיק גמור בעולם, הרי כל הבריות אין נכנסים בסוג זה.

וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה.

ראה עוד

הערות שוליים

  1. הרבי, שיחות קודש תשל"ה ח"א, (426)..
  2. שיחות קודש תשל"ג ח"ב עמ' 15..
  3. כתובות ח, א.
  4. הליכות עולם.
  5. ערך רב.
  6. התוועדויות תשמ"ב חלק ב, עמ' 833.
  7. כתר שם טוב הוספות כח.
  8. 1-הערת הרבי:בכת"י הש"ס ועין יעקב שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: "אנו בינונים" או "אנן בינונין". ולא מצאתי, לעת עתה חבר לאדה"ז בגירסתו "אנא בינוני" - לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב "אם אתה מן הבינונים", ולא כמו שכתוב בפירוש ר"ח הנ"ל "אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".
  9. מסכת ראש השנה ח, ב.
תקופות ביהדות