רש"י

רבי שלמה יצחקי
ציור מפורסם המיוחס לרש"י
רש"י
לידה	ה' באדר ד'ת"ת
	טרואה, צרפת
פטירה	כ"ט בתמוז ד'תתס"ה
	טרואה, צרפת
מקום קבורה	טרואה, ממלכת צרפת
מקום פעילות	טרואה, רוזנות שמפאן, ממלכת צרפת
השתייכות	ראשוני אשכנז
רבותיו	אביו רבי יצחק ירחי, וכן רבי יעקב בן יקר, רבי יצחק סגן לויה ורבי יצחק בן יהודה - תלמידי רבנו גרשום מאור הגולה
תלמידיו	חתניו רבי מאיר בן שמואל והריב"ן, נכדו הרשב"ם, רבי יוסף קרא, רבי שמעיה, רבי שמחה מוויטרי, ובני הדור הראשון של בעלי התוספות
חיבוריו	פירוש על מרבית התנ"ך והתלמוד הבבלי

בית מדרשו של רשי בוורמיזא

רבנו שלמה יצחקי הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים. נחשב לגדול מפרשי התנ"ך והתלמוד, וכונה בשם "פרשנדתא" (פרשן דתא - פרשן הדת). פועלו ופירושיו השפיעו רבות על עיצוב דמותה של היהדות.

תולדות חיים

נולד בטרויש לרבי יצחק הצרפתי שהיה מיוחס לדוד המלך.

בהיותו בגיל שמונה, עזב את עיר הולדתו, בדרכו לוורמייזא, ומגנצא, מרכזי הלימוד היהודי. לאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי ואב לשתי ילדות, חזר רש"י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום.

בהיותו בטרואה הנהיג רש"י את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו.

לקראת פטירתו, החל מסע הצלב הראשון, ובו יהודים באיזור הריין - וביניהם תלמידים ו'חברים' של רש"י - נתפסו ונרצחו בידיהם הטמאות של הצלבנים. מיהודי טרואה נחסך שביל הדמים, אך לא האימה.

בעקבות מסעות הצלב, רש"י התמודד עם שאלות הלכתיות בקשר ליהודים שהתנצרו מתוך אונס, ומה היחס אליהם כעת. לעת זקנתו, רש"י נשאר בעיקר בביתו, והכתיב לנכדו ר' שלמה בן מאיר (לימים הרשב"ם).

משפחתו

לרש"י לא היו בנים, אלא שלוש בנות, ובהיות הדבר כך, רש"י שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנ"ך והתלמוד וסייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני תלמידי חכמים, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם על התורה. ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות. ביניהם נכדו הידוע של רש"י - רבינו תם - שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של מסעות הצלב.

שמו

שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבי יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שבצרפת (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.

פירושו על התורה

פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש המצוי והנלמד ביותר, והוא נמצא ברובם ככולם של החומשים המודפסים. הייחודיות של פירוש זה שהינו גם פשטני ומיועד ל"בן חמש למקרא", ומאידך יש בו עומק רב וגם למדנים גדולים לאורך הדורות העמיקו בפירושו.

פירושו לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, ומטרתו לפרש את הגמרא לפי הפשט, גם כאשר הדבר נוגד להלכה למעשה.

התבטאויות רבותינו נשיאינו על פירושו

אדמו"ר הזקן אמר פעם:"פירוש רש"י אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי". תרגום מיידיש: פירוש רש"י על חומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י על גמרא פותח המוח ומגלה שכל עצמי.

הרבי העיד על עצמו:"איך קָאך זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י" [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י].

שיטת רש"י בתורתו של הרבי

ערך מורחב – שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה

לאחר פטירת אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה, לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.

בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'.

לעיתים מגדיר הרבי את פירוש רש"י על הגמרא כ"פשוטו של ש"ס", כשם שפירושו על התורה הוא "פשוטו של מקרא".

הרבי מעודד עורכי ספרים על פירוש רש"י לתורה

הרבי עודד רבות עורכים ומחברים שכתבו ספרים וביאורים על פירוש רש"י לתורה, לעסוק בכך, וביניהם: הרב שמואל יהודה ויינפלד, מחבר הביאור "שי למורא" (ראו בערכו). הרב שאר ישוב הכהן שעמד בראש מפעל "רש"י השלם" (ראו בערכו. ), הרב חיים שלום סגל שערך את "תוספת רש"י" (ראו בערכו), ר' פנחס דורון שחיבר את הספר "ביאור סתומות ברש"י" [פירוש מקומות מוקשים וסתומים בפירוש רש"י על התורה], ועוד רבים.

ראו גם

• ביאורים לפירוש רש"י על התורה
• כללי רש"י (ספר)
• שיחות רש"י

לקריאה נוספת

• יחזקאל סופר, מעייני רש"י - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה.

קישורים חיצוניים

• שיחות לנוער, תולדות חייו של רש"י - באתר חב"ד בישראל
• מנחם ברונפמן, הגאונות שבפשטות: מפעלו הפרשני האדיר של רשי על התורה באתר
• גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש
• איך קאך זיך דאך בלימוד פירוש רש"י, סקירה על ביאורי הרבי לפירוש רש"י, בתוך קובץ של ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ז גליון ג' עמוד 15
• הספר 'לב החכמה-כללי רש"י'/ מאיר גבריאל מימון - באתר רש"י ופרשת השבוע.
• קורות חייו של גדול המפרשים, שפירושיו - בכל חומש וגמרא