![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משתמש:חיים כ/טיוטה
הפצת המעיינות הוא מושג בסיסי בחסידות חב"ד, הקובע כי לימוד והפצת תורת החסידות הם תנאי לביאת הגאולה, כפי שהובטח על ידי המשיח לבעל שם טוב באגרת הגאולה.
המקור
| ערך מורחב – אגרת הגאולה |
בראש השנה תק"ז (1746) עשה הבעל שם טוב עליית נשמה והגיע להיכל המשיח. הוא שאל: "אימת אתי מר?", והמשיח השיב: "בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הק 은ליפות ויהיה עת רצון וישועה"[1]. מאז, הפצת תורת החסידות נתפסת כמשימה מרכזית בחב"ד[2].
חשיבות הפצת המעיינות
הפצת תורת החסידות, על אף היותה עניין נעלה, מיועדת גם לפשוטי העם, ללא חשש שתאבד מכבודה, שכן המטרה היא שתורת החסידות תחדור ללבות[3]. אדמו"ר הזקן הסביר זאת במשל על מלך שמוכן לשחוק את יהלום כתרו כדי להציל את בנו החולה, כך שהקב"ה מוכן להפיץ את סודות התורה כדי לרפא את העולם מחושך הדורות האחרונים[4]. משל זה גם ביטל קטרוג שהיה בזמן המגיד ממעזריטש על הפצת החסידות[5].
הצורך בהפצה בדורות האחרונים
הרבי מליובאוויטש הסביר כי הצורך בהפצת החסידות נובע ממצב רוחני ייחודי בדורות האחרונים, שבו התחזקה הקליפה בצורת חוצפה וישות ללא טעם[6]. הוא השווה זאת למחלה גופנית שבה יש תוספת מזיקה לגוף, הדורשת רפואה חדשה. תורת החסידות היא הרפואה שהקדים הקב"ה למכה זו, כדי להכניע את הקליפה ולהכין את העולם לגאולה[7].
הקטרוג על ההפצה
בשנת תקנ"ט נאסר אדמו"ר הזקן על ידי השלטונות הרוסיים בשל הפצת החסידות, שהציתה קטרוג בשמיים[8]. במהלך מאסרו, התגלו אליו הבעש"ט והמגיד והורו לו להמשיך בהפצה ביתר שאת לאחר שחרורו, תוך אישור כי זו דרכו הנכונה.
ההפצה בדור השביעי
בדור השביעי, הפך הרבי מליובאוויטש את הפצת המעיינות לעבודה המרכזית של הדור, וראה בה מצווה מיוחדת[9]. הוא הקים את מפעל השלוחים, בתי חב"ד, ותיקן את עשרת המבצעים, שהביאו את תורת החסידות לכל מקום. הרבי הדגיש כי הפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, שכן היא משנה את עולמם של הלומדים ומביאה לשמירת תורה ומצוות[10]. בשנים מאוחרות, הכריז הרבי כי עבודת ההפצה הושלמה, והעולם מוכן לקבלת פני משיח[11].
השטורעם להפצת המעיינות בחב"ד
בשנת תשכ"ז, ביחידות עם שני תלמידי ישיבה, הסביר הרבי מדוע חב"ד מדגישה את הפצת המעיינות לעומת חסידויות אחרות[12]. הוא ציין כי אדמו"ר הזקן קיבל מהמגיד ממעזריטש את הדרך של הרחבה והפצה, בניגוד לתלמידים אחרים שהתמקדו בעומק ללא הרחבה. הרבי השווה זאת ללימוד תוספות לעומת רש"י – שניהם מעמיקים, אך התוספות מרחיבות בקושיות ותירוצים, וחב"ד בחרה בדרך זו של הרחבה.
לקריאה נוספת
- סיפור על התקרבות בחורים מישיבת קול תורה לחסידות על ידי הרב יוסף צבי סגל, שבועון כפר חב"ד, מס' 684 (ער"ה תשנ"ו); גרסה מפורטת: גיליון 1886[13].
- מתי משיח יגיע? כשיפוצו מעיינותיך חוצה ויעשו יחודים כמוך • אגרת הבעל שם טוב המלאה, אתר לחלוחית גאולתית
.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ראו אגרת הגאולה לפרטים על תוכן האגרת והפגישה עם המשיח.
- ↑ כתר שם טוב בתחילתו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג, עמ' שכו.
- ↑ כאשר רבי פנחס מקוריץ התלונן על כתבי חסידות המתגלגלים ברחובות, אדמו"ר הזקן השיב כי זו כוונת הקב"ה.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.
- ↑ לקוטי שיחות חלק א', שיחה לש"פ יתרו.
- ↑ בניגוד למחלות גופניות, לימוד חסידות מחזק את הנפש האלוקית ללא נזק [שמונה פרקים לרמב"ם פ"ג, הל' דעות פ"ב ה"א].
- ↑ הקטרוג היה חמור יותר מזה שבזמן המגיד, אך אדמו"ר הזקן ביטלו במשל היהלום.
- ↑ אגרות קודש חלק יב, ע' רפא; חלק יד, ע' קסה.
- ↑ מכתב הרבי לד"ר יצחק אלפסי.
- ↑ ש"פ וישב תנש"א סעיף יא; ש"פ עקב סעיף יד; ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג; ש"פ תצא תשמ"ח.
- ↑ שיחות קודש תשכ"ז, מהדורת תשנ"ד, עמ' 492.
- ↑ ראו גם ערך ברוך דב לשס.