רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא

אוהל כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין

רבי דובער שניאורי - האדמו"ר האמצעי הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן. נולד בט' בכסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן וסטערנא. הסתלק ביום ט' בכסלו תקפ"ח ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.

ביוגרפיה

שער ספר המאמרים של אדמו"ר האמצעי

לידתו

מתחילת נישואיו של אדמו"ר הזקן, במשך ארבע עשרה שנה, נולדו לו רק בנות. היות והוא רצה שיוולד לו גם בן, נסע לרבו, המגיד ממזריטש, לבקש ממנו שיברכו שיזכה לבן. כשהגיע למגיד ענה לו לבקשתו: כתוב "במה יזכה נער את אורחו" – במה זוכים לנער? - "את אורחו". על ידי הכנסת אורחים זוכים שייוולד בן זכר. בעקבות כך החל אדמו"ר הזקן להכניס לביתו הרבה אורחים. בשנת תקל"ג סיפר המגיד ממזריטש לאדמו"ר הזקן את הסדר של "שלום בן זכר" ואמר לו שייוולד לו בן ושיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית יזכיר את שאמרתי לך הלילה.

ביום ט' בכסלו תקל"ד, נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן. היה שנה לאחר הסתלקות המגיד ועל שמו הוא נקרא. בליל הברית, בנוכחות רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקליסק הזכיר אדמו"ר הזקן את אשר אמר לו רבו.

בפעם הראשונה שרחצו את אדמו"ר האמצעי, נתן האדמו"ר הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה את ר' דובער.

נישואין

בשנת תקמ"ח, בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת שיינא, בתו של מלמד עני מהעיירה ינאוויטש. אביה של שיינא התאונן בפני אדמו"ר הזקן שראשו טרוד כיצד לחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, שאף נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את מאמרי החסידות שיאמר אביו בחתונתו.

קבלת הנשיאות

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג, מילה את מקומו באופן טבעי ר' דובער, שהיה בנו הבכור של אדמו"ר הזקן. בעקבות שריפת מגוריו של אדמו"ר הזקן במלחמה, שהה תחילה אדמו"ר האמצעי תקופה קצרה בעיר קרמנצ'וג שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה).

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר הריי"צ להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר חג השבועות תקע"ג עזב את קרמנצ'וג והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "מסע הכתרה" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי לויטבסק. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ליחידות. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכחן גם על ידי פקידי מימשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום ח"י באלול תקע"ג. מליובאוויטש החלה תורתו לפוץ בכל ערי רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל.

שנה חלפה מאז שקבע את מקום מגוריו בליובאוויטש, ורבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו”ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של הרבי החדש, שכן אדמו”ר האמצעי היה אומר חסידות בשפע רב כדרכו בקודש. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת, ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחד השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן) “לאו כל מוחא סביל דא” (לא כל מוח סובל זאת).

בימי נשיאותו התרבה מספר החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי רבינו הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע”ה, כל פלך צ’רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.

בית כנסת חב"ד בחברון

כאשר עלו חסידי חב”ד לחברון בשנת תקפ"ג, קנה האדמו”ר האמצעי חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו’, והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב”ד.

בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון הוא בית הכנסת החב”די העתיק ביותר בעולם.

מאסרו וגאולתו

ערך מורחב – מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי

בשנים האחרונות לנשיאותו כתב אדם בשם שמחה קיסין מלשינות על אדמו"ר האמצעי ובעקבות כך הובל האדמו"ר למעצר. ביום י' לחודש כסלו השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקרא בשם "חג הגאולה" ונחגג עד היום. המלשינות הייתה מורכבת משלושה שלבים.

ספר תורה

ישנו ספר התורה של אדמו"ר האמצעי שעבר בירושה לבנו רבי מנחם נחום ומשם לנכדיו משפחת פופקו - הרב יצחק חיים פופקו והרב מרדכי דובער פופקו. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.

תורתו

בדרך כלל, נהג אדמו"ר האמצעי לומר חסידות בהמשכים פעמיים בשבת, ולפעמים שלוש פעמים באותה שבת, כאשר בכל פעם ארך הדבר בין שלושת-רבעי השעה לשעה.

ביום כיפור היה אדמו"ר האמצעי אומר שלוש פעמים חסידות, בערב יו"כ בבוקר לאחר תפילת שחרית - בערב יום כיפור נהגו להתפלל מוקדם מאוד - מוצאי יום-כיפור, ולמחרת יום-כיפור לפני התפילה.

מנהגו של אדמו"ר האמצעי היה להוציא בכתב את דרושיו בסמיכות לזמן אמירתם. כנראה לכן לא קיימים הרבה "הנחות" שכתבו שומעי דבריו ממאמריו, וכיון שבהזדמנויות רבות לא מסר את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה שלו ממאמר אביו אדמו"ר הזקן שעליו היה מיוסד המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז.

ברוב מאמריו שכתב בעצמו דייק אדמו"ר האמצעי בדרך כלל לכתוב בסגנון של דרוש אביו רבינו הזקן שעליו מיוסד מאמרו, ובין הדברים להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור לא היה דוקא בסגנון דרוש אביו אדמו"ר הזקן, אלא היה מאריך הרבה בהסברת הענינים בסגנונו המיוחד לו.

תמונתו

תמונה או ציור מאדמו"ר האמצעי אינה בנמצא.

בשיחה של הרבי (אור לי' כסלו תשד"מ) אמר הרבי: "ולהעיר - אודות דבר פלא בענין ציור בעל השמועה: מכל נשיאי חב"ד - ישנה תמונה שעל ידה נקל לצייר במחשבה את דמות דיוקנם, החל מתמונתו של אדמו"ר הזקן - כפי שנתפרסם ונדפס ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו . . ועד"ז ישנם תמונותיהם של רבותינו נשיאינו שלאחריו, עד לנשיא דורנו - מלבד אדמו"ר האמצעי, בעל הגאולה, שממנו לא נשארה תמונה.

[בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה דומה לדמות דיוקנו של אדמו"ר מהר"ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני החסידים שראה עוד את אדמו"ר מהר"ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהר"ש. ולכן, בנוגע לאדמו"ר מהר"ש - יכול להיות בענין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות עכ"פ) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות].

והנה, מכיון שישנו הציווי "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו" - הרי לא יתכן שבהעדר תמונתו של אדמו"ר האמצעי לא יוכלו, ח"ו, לקיים ציווי זה!

והביאור בזה: ידוע מארז"ל שע"י לימוד התורה נפעל הענין ד"אותי אתם לוקחים", וטעם הדבר - מכיון ש"אנא נפשי כתבית יהבית", היינו, שהקב"ה הכניס את עצמותו ומהותו בתורה, ולכן, ע"י לימוד התורה - לוקחים את עצמותו ומהותו ית'. ומכיון ש"צדיקים דומים לבוראן" - יש לומר שהענין ד"בעל השמועה עומד כנגדו" נפעל (גם) ע"י ההתבוננות בתורתו של הצדיק, מכיון שהצדיק הכניס את עצמותו ומהותו בתורתו - "אנא נפשי כתבית יהבית", וזאת - גם ללא תמונתו, ע"ד ובדוגמת הענין ד"אותי אתם לוקחים", אף שאין לו גוף ולא דמות הגוף".

הסתלקותו

מצבת כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין

אדמו"ר האמצעי רמז לחסידים על הסתלקותו באומרו כי מרומזות גזירות על שנת תקפ"ח, ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר "לחיים". בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי ט' כסלו תקפ"ח התחיל לומר חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו" בהתלהבות עצומה, לפני עלות השחר סיים במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בגיל 54.

ספריו

ספרים שהדפיס בחייו

חלק גדול מהדרושים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו בהוראתו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם לסגנון של ספר לפני ההדפסה, ואלה הם (על סדר הדפסתם):

• שער התשובה והתפלה ח"א - נדפס בשנת תקע"ז.
• שער התשובה והתפלה ח"ב - נדפס תקע"ח.
• דרך חיים - תקע"ט.
• נר מצוה ותורה אור (שער האמונה ושער היחוד) - תק"פ.
• אמרי בינה - תקפ"א.
• עטרת ראש - תקפ"א.
• שערי אורה - תקפ"ב.
• תורת חיים (בראשית - חיי שרה) - תקפ"ו.

ספרים שהודפסו לאחר הסתלקותו

• תורת חיים בראשית חלק ב' (תולדות - ויחי) - תרכ"ו.
• פירוש המלות - תרכ"ז.
• תורת חיים שמות - תש"ז.
• סדרת מאמרי אדמו"ר האמצעי על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - תשמ"ה-תשנ"א).

ראו גם

• משפחת אדמו"ר האמצעי
• ימי חב"ד - אדמו"ר האמצעי
• חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי
• ספרי אדמו"ר האמצעי
• ניגוני אדמו"ר האמצעי

לקריאה נוספת

• ספר התולדות - אדמו"ר האמצעי
• בית רבי