חשבונו של עולם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חשבונו של עולם הינו ביטוי הנזכר בגמרא במסכת בבא בתרא (ע"ח ע"ב): "א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן מאי דכתיב (במדבר כא, כז) על כן יאמרו המושלים וגו'? המושלים - אלו המושלים ביצרם. בואו חשבון - בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה"

ביטי זה משמש בהקשר לחשבון נפש של האדם וסביבתו לקורותיו אחר 120 שנה, ובכללות לעולם הבא.

אצל הצמח צדק

אדמו"ר הצמח צדק דיבר[1] כמה וכמה שנים קודם הסתלקותו על "באו ונחשוב חשבונו של עולם", היינו איך תהיה הנהגת החסידים לאחר מאה ועשרים, ואחר כך עוד האריך ימים.

בתורת הרבי

הרבי במהלך אמירת השיחה

בב' אדר תשמ"ח, כעשרה ימים אחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, נשא הרבי שיחה בביתו בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם", מה ייעשה אחר מאה ועשרים. הרבי אמר שאדמו"ר הריי"צ סיפר לו פעם על שבאו לאדמו"ר הצמח צדק ושאלו אותו מה ייעשה אחר מאה ועשרים, הרבי התבטא שבשעתו לא הבין מדוע יצא בשגח"פ דווקא לו לשמוע דברים אלו, וכעת בעקבות כך הבין שצריך לדבר בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם". בשיחה הורה הרבי שאחר מאה ועשרים על החסידים להקשיב לרבני חב"ד, ה"חסידישע רבנים", שבכל מקום, וכן הדגיש הרבי כמה וכמה פעמים ש"חשבונו של עולם" אינו קשור לענין של היפך החיים אלא לאריכות ימים. לאחר אמירת השיחה חילק הרבי דולרים לצדקה, כשבאופן נדיר הרבי לא מדבר עם אף אחד מהעוברים, הנוכחים במקום העידו שעיניו הקדושות נראו כאילו מביטות בדבר רחוק שלא כאן[2].

בסיום השיחה הרב מרלו ניגש לרבי ברכו באריכות ימים ושנים טובות והוסיף: הרי כתוב ואתה תצווה, כולם יודעים מיהו המצווה, וענה לו הרבי בפנים רציניות מאד: שיהיה בלי 'כתית' (ישנם שלמפרע מצאו בכך רמז, ש'כתית' עולה בגימטריא 830, כמנין הימים שבין כ"ז אדר תשנ"ב לג' תמוז תשנ"ד, ו'ואתה תצווה' הוא הקונטרס האחרון שהגיה הרבי לפני ההעלם והסתר)[3].

כאשר שמעו החסידים את השיחה שררה מבוכה רבה. רבים דנו והתפלפלו מה בדיוק היתה כוונת הרבי בשיחה, בהיות שדברי הרבי היו סתומים ביותר ולא נודע למה בדיוק כוונתו[4]. היו שנבהלו מאד כי הבינו שהרבי מדבר על מצב חמור של העלם והסתר, ומסיבה זו התחמקו האחראיים להגיש לרבי את השיחה להגהה אף לאחר שהרבי ביקש זאת מספר פעמים[5]. השיחה נדפסה לראשונה מתוך תמליל ההקלטה בשבועון 'כפר חב"ד' מס' 624, שבועיים לאחר ג' תמוז תשנ"ד. לאחר זמן השיחה עובדה ונדפסה כהוספה בסדרת התוועדויות[1], אבל הושמטו ממנה חלק הארי של ההתבטאויות הנ"ל.

לקריאה נוספת: ר' בנימין ליפקין, חשבונו של עולם, בהוצאת מכון הספר (באתר אוצר החכמה).

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 הוספות להתוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 397.
  2. יומן הרב ברוך כהנא
  3. מפי המזכירים (הובא בספר 'חשבונו של עולם' ע' 53)
  4. יומן הרב ברוך כהנא
  5. הנקודה החב"דית - 1, ע' 50