סידור תורה אור
סידור תורה אור חובר על ידי הרב אברהם דוד לאוואט, שעסק במשך ימיו בסידור סידורים והלכות תפילה.
עיקר מלאכתו הייתה לסדר את סידור תורה אור שכולל את נוסח התפילה יחד עם דרך החיים ושער הכולל - הלכות ומנהגי התפילה, יחד עם מקורות לנוסח אדמו"ר הזקן.
יחס אדמו"ר הריי"צ לסידור[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב מיוחד מז' מרחשוון תש"ב רואים יחס מיוחד מהרבי הריי"ץ לסידור תורה אור וזה לשון המכתב: "...והנני פונה בזה אל ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים, ה' עליהם יחיו, להתפלל בסידור זה ולחנך את בניהם יחיו להתפלל בסידור הזה, וכידוע אשר הוד כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע מסר נפשו הק' לסדר את הנוסח המדויק, ליהיות כי התפילה בנוסח ומבטא מכוון הוא דבר הנוגע מאד, והשי"ת יקבל תפילותינו ותפילותיכם בתוך תפילות כלל אחינו בני ישראל...".
מהדורות הסידור[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסידור יצא לראשונה בשנת תרמ"ז ואדמו"ר הרש"ב קיבל ממנו שני עותקים כפי שביקש עוד קודם ההדפסה. אם כי המהדורה המרכזית והכוללת של סידור זה, יצאה לאור שש שנים אחר פטירתו של הרב לאוואט - בשנת תרנ"ו ומני אז בכמה מהדורות.
באלול תש"א הדפיסה אגודת חסידי חב"ד העולמית את הסידור מחדש בדפוס האחים שולזינגר. מהדורה זו נתן אדמו"ר הריי"צ במתנה לרבי, בה משתמש הרבי בכל יום[1]. על סידור זה רשם הרבי את ההגהות לסידור תורה אור[2].
מהדורות נוספות הודפסו בתש"ו בשנחאי, ומאז במשך שנים רבות לא היה ניתן להשיגו[3], עד שנדפס שוב בתשמ"ז, וכשאזל מהשוק, נדפס במהדורה נוספת - אף היא בשנת תשמ"ז.
- בשנת תשפ"א הודפס הסידור לרגל 'שנת השמונים' ע"י הוצאת הספרים קה"ת במהדורת צילום ממהדורת תש"א, עם כריכה דמויית עור בדומה לסידורו של הרבי מלך המשיח שליט"א. בשנה זו הוציאה הוצאת ספרים קה"ת מהדורת קטנה, עם כריכת עור, בכמות מוגבלת.
- בשנת תשפ"ב הוציאה הוצאת ספרים קה"ת את הסידור בפורמט מוקטן עם כריכה רכה.
- בחודש אלול תשפ"ג י"ל הסידור במהדורת כיס[4].
שינוים במהדורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם שינויים קלים בין מהדורת תש"א בה משתמש הרבי למהדורות הנוספות, והבולטת שבהם היא שבסוף מהדורת תש"א בא חלק נוסף מיוחד לראש-השנה ויום הכיפורים, והוא כולל את כל הפיוטים וחזרת הש"ץ לימים הנוראים שאינם באים בדרך כלל בסידור התפילה, אלא במחזור לימים הנוראים.
במהדורת תשמ”ז נוספו גם שער הכולל ודרך ונתיב החיים.
בסידור תורה אור (וכן בסידור רוסטוב), כמו בסידורים הספרדים, אין כלל ציון של קהל/חזן בקדושה אלא רק נקודות לפני תיבות אלו.
כמו כן אין בנמצא כל הקדישים על מקומם, תפילת שמונה עשרה נמצאת רק פעם אחת (בתפילת שחרית), תפילת מנחה אינה בנמצא כלל (אלא קרבנות משחרית, אשרי מפסוקי-דזמרה, שמונה עשרה משחרית (כנ”ל), קדיש תתקבל ניצב לאחר אשרי-ובא לציון, ועלינו בסוף תפילת שחרית) וגם בשאר התפילות כגון מעריב, שחרית לשבת, מנחה של שבת וכו’ אינם בשלמותם (כרגיל בסידורי תהילת ה’ הנפוצים כיום).
הגהות לסידור[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הוחלט שלא להדפיס את סידור רוסטוב מחדש בשנת תש"א, החל הרבי להתעסק בהדפסה מחדש של סידור תורה אור. אז רשם הרבי את ההגהות לסידור תורה אור.
במשך החודשים מנחם אב - אלול תש"א בדק הרבי עשרות מנהגים, חילופי גרסאות, דקדוק וטעויות דפוס, אצל אדמו"ר הריי"צ ואצל זקני החסידים.
במהלך ביקור מוריסטון הראשון נסע הרבי למוריסטון להיוועץ עם הרבי הריי"צ על שאלות מסויימות בנוסח.
בחודש אלול תש"א הודפס הסידור מחדש על פי ההגהות[5].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ לאחר שנים רבות כשהסידור בלה מרוב שימוש והיו שניסו להציע סידורים אחרים לא הסכים לכך הרבי באומרו שהיות שסידור זה קיבל מהרבי הריי"צ לא יחליפו (ורק בתקופה בה כרכו לרבי את הסידור (בפעם השניה) השתמש הרבי בסידור השני (של החתנים). סידור נוסף שהיה בשימושו האישי של הרבי הוחזק בידיו של ר' שלום דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הוחזר אל ספרייתו האישית של הרבי בגן עדן העליון (סידורו של הרבי חזר לחדרו ב-770, מגזין
גליון 7 פרשת ויגש ה'תשפ"ד (אנגלית)).
- ↑ מהדורה זו נסרקה ונדפסה שוב בשנת תשפ"א, כדלהלן בפנים.
- ↑ כמה פעמים נתבקשו קה"ת להדפיסו, והיה אף מי שהציע לשלם על ההדפסה, אך הדבר נדחה מסיבות שאינן ידועות. ראה תשורה חאנין, תשפ"ג. שבמשך שנים רבות הרבי לא הסכים להדפיס עד שכתב לרבי ילד שביקש במכ' שידפיסו את הסידור והרבי הורה להתחיל להתעסק בהדפסה בזריזות.
- ↑ המהדורה י"ל גם כ'תשורה' לחתונת בתו של ר' עמוס כהן.
- ↑ על מהירות ההדפסה ספרו המדפיסים האחים שולזינגר: "בהגיע האדמו"ר ר' יוסף יצחק לארצות הברית פנה אלינו מזכירו שהוא עתה האדמו"ר וראש חסידי עדת ליובאוויטש ר' מנחם מנדל שניאורסון בשאלה האם נוכל להדפיס ולכרוך תוך שבוע אחד את הסידור נוסח ליובאוויטש, מתוך סידור יחיד שברשותו. ביקש הוא אלף סידורים כאלה על מנת להפיצם ברבים, השיבונו שנעשה הכל על מנת להספיק הזמנה זו במועד המבוקש. קיבלתי את הסידור ותוך שבוע ימים הבאתי את אלף הסידורים מודפסים ומכורכים". האחים שולזינגר - הדפוס וההוצאה לאור, ירושלים, תשמ"ו.