זהירות מהסתכלות בבעלי חיים לא טהורים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־12:03, 19 בנובמבר 2024 מאת ב. א. א. (שיחה | תרומות) (←‏קישורים חיצוניים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זהירות מהסתכלות בבעלי חיים לא טהורים היא הקפדה מיוחדת לאור קריאת הרבי, להימנע מלהראות לילדים קטנים דמויות של בעלי חיים לא טהורים אם אין בכך צורך מיוחד.

הדבר בא לידי ביטוי בהקפדה בבתי החסידים, ובמעונות וגני ילדים המנוהלים על ידי חסידי חב"ד, הן במשחקים ובציורים המעטרים את הקירות, בספרי הילדים, ובדפי עבודה ויצירה שנותנים לילדים קטנים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחת כ' חשון תשד"מ עורר הרבי שמן הראוי שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות בעלי חיים טהורים, ולא להיפך. גם בהדפסת חוברות ועיתונים שיש בהם ציורים של בעלי חיים, יש להקפיד שיהיו בעלי חיים טהורים בדווקא. הרבי הסביר שאצל ילדים בגיל רך יש השפעה גדולה ביותר למראות שהם רואים, וציין לספרים הדנים בנושא[1].

הוראה ברוח דומה העניק הרבי כבר עשרות שנים קודם לכן לרב בונים ווינבוים כאשר ערך לוח קריאה לילדים עם ציורים והרבי הורה לו להשמיט ציורים של בעלי חיים לא טהורים[2].

עם זאת הוסיף הרבי שההוראה אינה חלה במקומות המוכרחים, כגון - כאשר רוצים להמחיש על ידי ציור בהמות וחיות טמאות המוזכרות בתורה, או לצייר סיפורים מהתורה שבהם מוזכרים חיות טמאות. וכן, לא בנוגע לראיית החיות כדי לברך עליהם "משנה הבריות", או כדי להתבונן בהם בשביל לראות את מעשי ה' - "מה רבו מעשיך", כמו בהליכה לגן חיות[3].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הסרת הנחש מסמל הצלה, הערות התמימים ואנ"ש חיפה גליון י"ז, פורים תשפ"ב עמוד 138[4].
  • לגעת ולדעת - בעלי חיים טהורים, ספר תמונות על בעלי חיים טהורים לפעוטות, בשילוב פיסת פרווה (בהוצאת מלכות הכתר, תשע"ה).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. רשימה המלקטת את התייחסויות הרבי לנושא. (ראו גם [asimplejew.blogspot.com/2009/02/question-answer-with-rabbi-yehoishophot.html תשובה באנגלית המלקטות מקורות בנושא זה])
  2. עדותו בוידאו לפרוייקט 'המפגש שלי' של jem.
  3. השיחה הוגהה ונדפסה בלקוטי שיחות חלק כ"ה, ע' 309.
  4. עוד בנושא זה: הערות התמימים ואנ"ש צפת גליון קמד עמוד 131, הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד גליון קנה עמוד 9.