יבנה
| יבנה | |
|---|---|
 חזית מרכז חב"ד יבנה מרכז | |
| עיר | יבנה |
| מדינה | ארץ ישראל |
| משפיע הקהילה | הרב שלום דובער לסקר |
| מוסדות | 3 גני חב"ד, מקווה חב"ד, בית תבשיל, 3 מרכזי חב"ד גדולים, בית ספר לבנות |
| מספר בתי חב"ד | 9 |
| ראו גם | |
| אישים ביבנה | |
העיר יבנה היא עיר שקיימת כבר מימי בית שני[1] וחודשה מעולים מאירופה בשנת תש"ט, בשנת תשמ"ו היא הוכרה כעיר. היא שוכנת במרחק 15 קילומטר מים התיכון וגובלת בצפון ברחובות ובדרום באשדוד, נכון לשנת תשפ"ד מונה העיר 57,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא כ-30,000 דונם.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
יבנה כתובה פעמים רבות בתורה, ובתקופת דוד המלך הייתה חלק מפלישתים[2] ואף בסמוך ליבנה כיום אתרים ארכיאולוגים רבים ובהם נמצאים מידי תקופה ממצאים היסטורים נדירים מימי בית שני ומתקופות היסטוריות נוספות.
בין היתר הייתה העיר מעורבת מאוד בקרב החשמונאים נגד הרומאים ולקראת סוף ימי בית שני היא הייתה עיר מעורבת ורוב תושביה היו יהודים.
חכמי יבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תחילת ההיסטוריה של העיר הייתה כשרבן יוחנן בן זכאי ביקש מאספסיינוס שלושה דברים, אחד מהם: "תן לי יבנה וחכמיה", וכעבור זמן קצר נבנתה העיר יבנה ורבן יוחנן עבר אליה ביחד עם תלמידיו מירושלים ואף חידש בה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאים לאחר חורבן בית המקדש, פעולה זו נעשתה כדי להמשיך את החיים ברוח היהדות גם לאחר חורבן בית המקדש ואכן יבנה הייתה למטרופולין של תורה והעיר תפסה מקום מרכזי בהמשך קיומו של העם היהודי ותורת ישראל ורוב מוסדות התורה שכנו בה.
הסנהדרין ישבה ביבנה כשבעים שנה. רבן יוחנן בן זכאי היה נשיאה הראשון, ורבן גמליאל אחריו. לאחר המרד שביצע בר כוכבא עברה הסנהדרין צפונה, לאושא, ויבנה ירדה מגדולתה.
ולאחר מכן העיר הפכה למעורבת בין יהודים וערבים ונכבשה לאחר מכן על ידי המוסלמים ועל ידי הצלבנים ובהמשך אפ על-ידי צלאח אדין וטען כי לא מצא בה יהודים כשכבש את העיר.
יבנה החדשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחשוון תש"ט זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל הגיעו ראשוני העולים מרומניה ומבולגריה, לאחריהם התיישבו בה עולים מצפון אפריקה, תימן, איראן ועולים רבים ונוספים ממדינות שונות באירופה. בשנת תשנ"א הגיעו עולים רבים מברית המועצות ומאתיופיה.
העיר נחשבת כיום כעיר שרוב תושביה צעירים והיא מוגדרת כעיר עם זיהום אוויר ירוד ונחשבת כנקייה ביחס לערים אחרות והיא ונחשבת כמבוקשת בידי צעירים רבים.
בנוסף, לעיר תוכנית פיתוח ייסודית הכוללת הכפלת מספר התושבים והקמת מוסדות ויחידות דיור חדשות ורבות.
משנת תשנ"ט שימש כראש העיר מר צבי גוב-ארי עד שנפטר בשנת תשפ"ב.
היום מכהן כראש העיר מר רועי גבאי.
חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מרכז קהילתי בית חב"ד יבנה נוסד בשנת תשמ"ו על ידי הרב יוסף יצחק לרר ומשפחתו.
חז"ל אומרים "על שלושה דברים העולם עומד על התורה על העבודה (תפילה) ועל גמילות חסדים". בית חב"ד מתמקד בשלושת יסודות אלו: מרכז התורה "יבנה וחכמיה" הינו בית מדרש פתוח ויחודי, שהוקם על ידי בית חב"ד במטרה לאפשר לכל יהודי ללמוד תורה לפי הבנתו וידיעותיו מתוך פאר גשמי ורוחני.
3 מרכזי חב"ד פועלים בעיר וזוכים להצלחה רבה, "מפעלי החסד" של בית חב"ד תומכים בדרכים מגוונות במאות משפחות ברחבי העיר על ידי חלוקת סלי מזון שבועית, חודשית, ולפני החגים.
בנוסף, שליחי חב"ד נמצאים בקשרים טובים עם ראש העיר והוא עוזר רבות לפעילות חב"ד בעיר.
כיום פעילות חב"ד בעיר תחת הנהלתו כוללת רשת של מעון חב"ד, 4 בית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, חנות תשמישי קדושה 'מרכז התורה - יבנה וחכמיה', ועוד.
נכון לשנת תשפ"ד מתגוררות בעיר כ-20 משפחות חב"דיות.
מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רשת גני חב"ד - בניהול הרב חננאל לרר.
- מרכז חב"ד יבנה מרכז- בהנהלת הרב יוסף יצחק לרר.
- מרכז התורה יבנה וחכמיה - בהנהלת הרב שלום לסקר.
- מרכז חסד - בהנהלת הרב חננאל לרר.
- מקווה טהרה בשיטת בור על בור - שבזי 40 .
- מועדון חב"ד לנוער בהנהלת השליח הרב שניאור פרנקל
בתי חב"ד נוספים בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אורי וילהלם - שכונת נווה אילן
- הרב חיים שלום הלוי סגל - שכונת תדהר
- הרב מנחם מענדל נפתלין - שכונת נאות שז"ר
- הרב אליעזר חננאל לרר - מנהל פעילות ומנהל המוסדות
- הרב אפרים עידה - שכונת נאות רבין
- הרב ישראל לרר - שכונת נאות שמיר
- הרב שניאור פרנקל - חב"ד לנוער
- הרב אליעזר טייטלבוים - רמות בן-צבי
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבצע בית מלא ספרים (יבנה וחכמיה)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ בגמרא (גיטין, נו) מסופר שלאחר שהושמה ירושלים במצור על ידי הרומאים, רצה רבן יוחנן בן זכאי לפגוש את אספסיינוס, שליט רומא. הוא נכנס לארון קבורה ותלמידיו נשאוהו לשערי העיר, כביכול כדי לקבור אותו מחוץ לה. השומרים הרומאים רצו לדקור את ארון הקבורה כדי לוודא שבתוכו מונחת גופה, אך תלמידיו הזהירו את השומרים, שאם יעשו כך יחללו את כבוד המת ויעוררו את חמת היהודים. כך הצליח רבי יוחנן לצאת מעבר לחומות ולשוחח עם אספסיינוס. השליט, שהתרשם מאוד מאישיותו של רבי יוחנן, הציע למלא את בקשתו ורבן יוחנן ביקש שלושה דברים, אחד מהם: "תן לי יבנה וחכמיה"
- ↑ כמו אשקלון ואשדוד