אברהם אליהו ניימרק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־20:24, 29 באוקטובר 2024 מאת להתראות (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב אברהם אליהו ניימרק, המכונה "הרב מיעסענטוקי", הגיע להתגורר ברוסטוב בתקופת הרבי הרש"ב יחד עם בנו הרב שלמה זלמן ניימרק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרכ"ד לאביו ר' יוסף יוזפא, ולמד בישיבת ייאטקע אצל רבי דובער ליפשיץ.

הוסמך להוראה מרבי שלום דובער מרעציצא, רבי מרדכי דב מהורונסטייפיל, רבי אליעזר ארלוזורוב ורבי יחזקאל ארלוזורוב, רבני יקטרינוסלב רבי דוב זאב קוזניקוב ורבי בנימין זאקהיים, רבי לייב שפירא מסוראז ורבי שלמה אהרונסון רבה של קייב, ורבי יהודה לייב צירלסון רבה של קישינוב, ורבי חיים שניאורסון ורבי זלמן שניאורסון מהומיל ורבי ישראל מן רבינוביץ[1].

שימש כרב העיירה מיכיילובקא, ובשנת תרס"ח התאלמן מרעייתו ונותר לגדל לבדו את חמשת ילדיהם אשר הגדולה היתה בגיל 15 והילד הקטן בגיל חצי שנה בלבד.

לאחר פטירתו רעייתו, התחתן[2] בזיווג שני עם מרת שרה, אלמנתו של הרב שלמה גורלניק[3], והחתונה עצמה התקיימה בקייב בביתו של גיס הכלה, ר' יעקב שנירקמן.

בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב שימש כרב בעיר ביעסנטוקי, ובשל כך דבק בו הכינוי "הרב מיעסענטוקי".

מכיריו תיארו אותו: "איש מאד מכובד, נחמד ונעים, רב מורה צדק, בעל מדות טובות, פועל ישועות בקרב עדתו, איש חב"די, מסור ונתון בכל לבו לכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, ואחר כך לבנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע"[4].

בהמשך, עבר להתגורר ברוסטוב ושימש כרב בקהילה החב"דית המקומית[5], זאת לצד פעולותיו בעסקנות הכלל, דוגמת ייסוד וניהול ה'חיידר' המקומי, בראשית תקופת השלטון הקומוניסטי, שמנה בשיאו 400 תלמידים, כולם תושבי רוסטוב, כשהוא דואג גם להביא מלמדים יודעי ספר ויראי שמים מרחבי רוסיה להימנות על צוות התלמוד תורה.

נפטר בי"ג חשון תרפ"ו, ונטמן בבית העלמין ברוסטוב, בסמיכות לאוהל אדמו"ר הרש"ב.


משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אהלי שם עמוד 118.
  2. השדכן היה האחיין שלו, שהתמנה לשמש כרב בעיירה הוסטמלי, על מקומו של רב העיירה שנפטר, והוא זה ששידך את אלמנת הרב שנפטר עם דודו, רבה של מיכיילובקא.
  3. משפחה חסידית מהעיירה הוסטמלי שבמחוז קייב שבאוקראינה. חמיה הרב מרדכי - שימש כמרא דאתרא של העיירה, אך המשפחה לא השתייכה לחסידות חב"ד.
  4. תיאורו של בנו חורגו, בעמוד 16. ושם ממשיך בתיאור: "איש חסיד מאד ישר. כל הנהגותיו היו ראוים ללמוד מהם אך טוב. לא זוכר לראות אותו כועס ורוגז, כל ימיו היו נתונים לתורה ועבודה וגמילות חסדים, לעשות ליהודי טובה, לא הי' קשה לו לעמוד בחצי הלילה ולילך בחשך ובקור, על אף חלישותו. סדר היום שלו הי': בצהרים הי' שוכב מעט לישן. כשקם עסק בעסקי הבית או פוסק שאלות וכהנה. מאוחד בלילה, לערך בחצות, כשכל בני הבית היו שוכבים כבר על מטותיהם וישנים הי' מתחיל ללמוד גמרא ופוסקים ובקול רם, והי' לומד כל הלילה עד הבקר ממש.
  5. על פי פנקס הקהילה. נעתק בספר 'בתוך הגולה' עמוד 225.