עוף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־17:24, 14 באוקטובר 2024 מאת ז.ר. (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''עוף''' הוא שם כללי למין הבעלי חיים שיש להם כנפיים, ועפים בשמים. == בריאתו == העוף נברא ביום חמישי מששת ימי בראשית, אופן בריאתו הקב"ה ברא אותו מן הרקק, ונברא מיד עם נפש חיה<ref>ראה הביאור אודות זה תו"א בראשית. </ref>. == הכשרו == ישנם יותר עופ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עוף הוא שם כללי למין הבעלי חיים שיש להם כנפיים, ועפים בשמים.

בריאתו

העוף נברא ביום חמישי מששת ימי בראשית, אופן בריאתו הקב"ה ברא אותו מן הרקק, ונברא מיד עם נפש חיה[1].

הכשרו

ישנם יותר עופות כשרים, מעופות שאינם כשרים, ולכן התורה מונה[2] שת העופות שאינם כשרים.

למרות זאת ישנו צורך לקבלה, לדעת אינם עופות אוכלים[3].

כדי לאכול עוף צריכים לשוחט אותה, ולהוציא את הדם, על ידי מליחה והדחה, ועוד פרטים[4].

מובא בגמרא[5] "בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בשני סימנים כו' עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד".

על פי חסידות

בהמה שנבראת מן העפר (יבשה) שלכן יש לה חיות בריא וחזק, רומז על נפש הבהמית כמו שהיא בתוקף הגסות. ולכן הכשרה הוא בשני סימנים. ועוף שנברא מן הרקק, מים ועפר, רומז על נפש הבהמית כמו שהיא בדקות. ולכן הכשרו בסימן אחד.

ובפרטיות יותר, בהמה היא נפש הבהמית (עצמה), שהיא ממדריגות תחתונות דנוגה (גסות שלה), ועוף הוא נפש השכלית שהיא ממדריגות עליונות דנוגה (דקות שלה), שלכן היא ממוצע בין נפש הבהמית ונפש האלקית.

ולכן העוף פורח באויר (מזמן לזמן), שאפשר לבאר את זה בשני אופנים.

שהפריחה באויר (של העוף) היא מצד נפש השכלית עצמה. כי טבע השכל (גם השכל דנפש השכלית הגם שהוא שכל טבעי, שכל דנוגה, מכל מקום, כיון שהוא שכל, טבעו) הוא להיות נמשך למה שלמעלה ממנו.

ועוד ענין בזה, שעל ידי ההתלבשות דנפש האלקית בנפש השכלית, יכולה היא להשיג עניני אלקות שלמעלה מעולם. אלא שגם אז היא רק מסכימה לההשגה דנפש האלקית אבל היא נשארת במהותה – שכל אנושי.

וזה ששמירת בהמות הוא גם בחצר שאינו מקורה ושמירת העופות הוא דוקא בחצר מקורה (אף שעופות הם בדקות יותר), כי דקות דנוגה אינו ניכר כל כך, ולכן צריך לשמירה יתירה.

וכמו שבגשמיות, הטעם על זה שהעופות אינם נשמרים בחצר שאינו מקורה הוא לפי שיכולים לפרוח (על גבי המחיצות), על דרך זה הוא ברוחניות, דזה שנפש השכלית צריכה לשמירה יתירה הוא לפי שיש בה התכונה דפריחה באויר. זאת אומרת, שבגלל שהשכל של הנפש השכלית נמשך למה שלמעלה ממנו [ויתירה מזו, שהוא משיג (על ידי התלבשות נפש האלקית בנפש השכלית) עניני אלקות שלמעלה מעולם], לכן, בכדי למצוא הרע שבשכל הוא דוקא על ידי ההתבוננות שאלקות הוא מופלא משכל אנושי [היינו שגם הענינים דאלקות המושגים בשכל אנושי, אין השכל משיג אותם כמו שהם לאמיתתם, כי כיון שהם אלקות, הרי הם בלי גבול, וכמו שהשכל תופס אותם, בהכרח שהוא מגבילם], ועל ידי שנפש השכלית (עוף) מרגישה הפלאת אלקות שלמעלה מהשכל, מקורה בגג, על ידי זה נתברר דקות הרע שבה, נשמרת[6].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ראה הביאור אודות זה תו"א בראשית.
  2. בפרשת שמיני ובפרשת ראה.
  3. ראה הביאור בעבודה לקו"ש ח"א פ' שמיני.
  4. שולחן ערוך יו"ד.
  5. חולין כז, ב.
  6. ד"ה אשרי תבחר תשט"ז, סה"מ מלוקט ה'.