אליהו לייב ריבקין

ר' אליהו לייב (אלי) ריבקין (כ"א חשון תרפ"ו - י"ז כסלו תשמ"ג), אוד מוצל מאש מהעיירה שווינציאן, היה בעל מנגן בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אליהו לייב נולד בכ"א חשון תרפ"ו לאביו הרב יצחק ריבקין מצאצאי ר' שלמה מצ'אשניק, בעיירה טראב הסמוכה לשווינציאן שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב מנחם צבי ריבקין אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו בשואה בחול המועד סוכות תש"ב יחד עם שאר בני העיירה, ומלבדו לא נותר איש.

בחודש אייר תש"ב כתב הרבי הריי"צ מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהיה ירא אלקים חסיד ולמדן"^[1]

כעבור מספר שנים, בשנת תש"ח, כתב ר' בנציון שמטוב מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובוודאי ימלא את בקשתי"^[2].

בכ"ד אייר תש"ט עלה ר' אליהו לארץ הקודש, התיישב בכפר חב"ד, והתחיל להתעסק בשדה החינוך. בג' ניסן תש"י נשא את רעייתו אסתר.

בשנת תשט"ו רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומדי שנה, משנת תשי"ט היה שולח אתרוג נבחר לרבי לחג הסוכות. בשנים מאוחרות יותר החלו לשלוח בעלי פרדסים נוספים בכפר, והייתה יוצאת משלחת מאורגנת מטעם ועד כפר חב"ד, כשהאתרוגים נארזו בקופסה מהודרת מתוצרת בית הספר למלאכה.

בשנת תשכ"ז נסע ר' אליהו לרבי לחודש החגים, וביקש מהרבי את האתרוג עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'יחידות' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג.

כשהגיע לארץ לקח שני עדים, את הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב משה סלונים, ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתל בקרקע הפרדס. את שאר העצים שניטעו קודם - ייבש. אתרוגי מטע זה, מוכרים כיום כ'אתרוגי לוריא'.

בעל מנגן[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה בעל מנגן נודע, ומלבד הניגונים שהלחין בעצמו, אצר בזכרונו ניגוני חב"ד רבים מאות ניגונים שמע מסבו. קיבל במסורת משפחתו ניגונים רבים מהעיירה קובליץ שבבלארוס.

באחרון של פסח תשמ"ב חלם ר' אליהו ריבקין חלום, בו הוא יושב בהתוועדות עם הרב שלמה חיים קסלמן ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן ניגון בלתי מוכר. בקומו משנתו זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו.

הרב יצחק גינזבורג שהיה איתו בקשרי ידידות, הביא את תלמידו ר' דניאל שליט שיכתוב את הניגונים בתווים מפי ר' אליהו. מספר ר' דניאל: "השתדלתי למצוא דרך להעלות על הכתב את הדקויות ששפעו ממנו. . הרב גינזבורג עודד אותו להיזכר בעוד ועוד ניגונים. תמיד היה ר' אלי' נזכר לא בניגון אחד, אלא בקבוצות של ניגונים. עוד שלושה, ואחרי שנכתבו - עוד ששה. ועוד ארבעה. ויום אחד, לאחר חמישים ניגונים, אמר: "די. אין יותר". ואז למחרת, נדרס למוות".

הרב גינזבורג הוציא לאור חוברת ובה כחמישים מהניגונים שנרשמו מפי ר' אליהו, וכן הוציא אותם בקלטות.

המוזיקאים נדב בכר ואהרון צור עיבדו כמה ניגונים עפ"י התווים שרשם ר' דניאל שליט בדיסק בשם "ניגוני חב"ד מהעיירה קובליץ".

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בתאונת דרכים קשה בכפר חב"ד בדרכו לבית הכנסת המרכזי, ביום שישי י"ז כסלו תשמ"ג.

נטמן בבית העלמין הר הזיתים, ועל מצבתו נחקק: "אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי (תהלים ע"ז ז') פ"נ איש תם וישר צנוע ואהוב על הבריות שריד למשפחה חסידית מפוארת הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ כו' ר' אליהו ליב ריבקין ז"ל ב"ר יצחק הי"ד בהרה"ג הרה"ח מנחם צבי ז"ל אב"ד מנצ'סטר מחסידי ליובאוויטש מטיב נגן ויוצר נגוני זמירות מיקירי תושבי כפר חב"ד מיום הווסדו נלב"ע ו' עש"ק י"ז כסלו תשמ"ג לז"נ אמו מרת פריידה אחיו שלום בער, חיים טוביה, נתן אחיותיו פסיה, גיטה, הי"ד תנצב"ה".