יום החינוך בארצות הברית

בשנת תשל"ח הכריז הקונגרס של ארצות הברית על יום הולדתו העברי של הרבי - בי"א ניסן, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר בהתוועדות את משמעותה.

בעקבות החלטת הקונגרס הכריזו במקומות נוספים בעולם על ימי חינוך לכבוד יום הולדתו של הרבי, ואף להם שלח הרבי מכתבי תודה וברכה^[1].

מאז שנת תשל"ח, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז בכל שנה לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. ולקראת י"א ניסן, מוציא נשיא המדינה מכתב בו הוא מציין את התאריך הלועזי המקביל באותה שנה, וקורא לציינו כיום החינוך.

נוסח ההצהרה קבוע בעיקרו, כשכל נשיא מוסיף נופך משלו להכרזה. כך למשל, הנשיא ג'ורג וו. בוש הדגיש בהכרזתו את דברי הרבי על חשיבותו של מעשה טוב אחד, לגאולת העולם כולו^[2]. והנשיא ברק אובמה האריך אודות חלוציותו של הרבי בתחום החינוך: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"^[3].

דברי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"א ניסן תשל"ח - יום החינוך הראשון שנקבע לכבוד הרבי, ביאר הרבי בהתוועדות את משמעות החוק:

הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.
התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר יציאת מצרים בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של לימוד התורה הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.
והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.

— משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים

התעוררות עולמית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת יום ההולדת ה-120 לרבי, החלה התעוררות גדולה ברחבי העולם להביא לכמה שיותר ערים, מדינות, ואנשי ציבור ובעלי השפעה שיחתמו אף הם על הצהרת 'יום החינוך'.

דגש מיוחד היה בארץ הקודש, כאשר למעלה מעשרים ערים ומועצות חתמו על ההצהרה, ובראשם הפרזידנט מר יצחק הרצוג ומבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן^[4], בין הרשויות שהצטרפו להכרזה: ירושלים, תל אביב, רמת גן, רמת השרון, חולון, חדרה, אשדוד, ראשון לציון, ראש העין, מודיעין מכבים רעות, ביתר עילית, כוכב יאיר, אור יהודה, מגדל העמק, לוד, עכו, נשר, טבריה, צפת, קרית מלאכי, קרית גת, מועצה איזורית גליל תחתון, מועצה איזורית שדות דן, מועצה איזורית חוף אשקלון, מועצה איזורית שומרון, מועצה איזורית מטה בנימין, מועצה איזורית אליכין, ועוד. כמו כן, מספר ארגונים ארציים דוגמת הרבנות הראשית לישראל, מד"א ומרכז השלטון המקומי, הצטרפו אף הם להצהרת יום החינוך.