אליהו עקיבא ליפסקר
הרב אליהו עקיבא ליפסקר (תרע"ח - כ"ט תשרי תשמ"ח) היה גביר חסידי שסייע רבות לפעילות המחתרתית בברית המועצות, ולאחר יציאתו מרוסיה שימש על פי הוראת הרבי כמחנך חסידי בטורנטו, היה ממייסדי קהילת חב"ד המקומית, ועסקן ציבורי רב פעלים.
תולדות חיים
נולד בפולטבה בשנת תרע"ח לאביו הרב חיים צבי שכיהן כרב העיר ולאמו מרת בת שבע יפה. אחיו: הרב מיכאל ליפסקר, הרב אריה זאב ליפסקר,הרב יעקב ליפסקר ועוד.
אביו לא היה חסיד חב"ד, אך שלח את ילדיו ללמוד בתומכי תמימים וטען שזו הדרך היחידה להבטיח שילדיו לא יסחפו ברוחות הקומויניזם וימשיכו לשמור תורה ומצוות.
בהיותו בן 12 נאסר אביו על ידי אנשי המשטרה החשאית ב'עוון' הפצת תורה ויהדות, ובמהלך החקירות הקשות שלוו בעינויים - נפטר[1].
בעודו בחור החל לשלוח ידו במסחר, ובמקביל עסק בהחזקת ישיבות תומכי תמימים, שיתף פעולה עם הרב ניסן נמנוב הרב בן ציון שמטוב והרב אברהם מאיור, ותרם סכומים גדולים עבור הישיבות המחתרתיות.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, גויס לצבא הרוסי, ולחם מול הנאצים. כאשר נפצע והורשה לצאת לטיפול רפואי מחוץ לעיר לנינגרד עם ליווי, יצא עם בתו של הרב שניאור זלמן דוכמן, מרת רחל ביילא שהתמצאה בעניני רפואה.
חתונתו וצעדיו הראשונים בעסקנות
לאחר נדודים הגיע לטשקנט והצטרף לקהילה החב"דית המקומית, ושם בא בקשרי הנישואין עם מרת רחל, בת החסיד ר' שניאור זלמן דוכמן, שליוותה אותו בשעתו הקשה.
כאשר חלה עם אשתו במחלת הטיפוס, ושהו בהסגר בבית החולים, דאג להם החסיד ר' ישראל קונסון והצליח להציל אותם ממוות.
בטשקנט היה מראשי העסקנים החב"דיים המקומיים, ועמד לצד הרב אהרן חזן בהקמת חיידרים מחתרתיים לילדים.
במקביל, עסק במסחר וזכה להצלחה רבה, ותרם סכומים עצומים עבור הפעילות המחתרתית בכל רחבי ברית המועצות. לצורך מסחרו עבר להתגורר במוסקבה, ותוך סיכון עצמי וסכנת נפשות גדולה המשיך לתמוך ביד רחבה בכל הפעילות המחתרתית של חסידי חב"ד ברוסיה.
זכה לסייע רבות לשחרורה של הרבנית חנה אמו של הרבי מרוסיה, והברחתה למחנות העקורים בגרמניה.
מאוחר יותר, הצטרף בעצמו לחסידים שהבריחו את רוסיה במבצע שקיבל לימים את השם 'יציאת רוסיה תש"ו', וגם בהיותו במחנות העקורים שם שהה כארבע שנים - המשיך ליטול חלק בעסקנות הכלל, ועשה רבות למען הפצת יהדות וחסידות.
מעסקני חב"ד בטורונטו
בשנת תשי"ב הגיע לטורונטו שבקנדה, שם עסק בחינוך על פי הוראת הרבי, ושימש כמורה בתלמוד תורה 'עץ חיים' בעיר במשך שלושים ושש שנה, וכן שימש כמפקח רוחני בקריית גן ישראל בחופשות הקיץ במשך עשרים שנה, וכמורה בסמינר למורים בעיר.
בנוסף לפעולותיו בהוראה, נמנה על מקימי מוסדות הקהילה החב"דית בטורונטו, ופעל רבות עם יוצאי רוסיה.
שימש גם כגבאי עבור כולל חב"ד בארץ הקודש ועבור לשכת עזרת אחים.
ייסד ומסר שיעור תניא בו השתתפו רבים מבני המעמד העליון בעיר, וכן מסר שיעורים נוספים בתורה וחסידות, והיה חוזר דרך קבע שיחות ומאמרים מהרבי בפני מתפללי בית הכנסת החב"די בעיר.
היה ידוע בהכנסת האורחים שלו, ובהליכותיו הנעימות.
נפטר בשיבה טובה בכ"ט תשרי תשמ"ח[2].
משפחתו
- רעייתו, מרת רחל - נולדה בחג השבועות תרפ"א - נפטרה בגיל מופלג 102, בתאריך י"א אייר תשפ"ד - תמיד היא אמרה שזכתה לאריכות ימים בזכות ברכה של הרבי הריי"צ שבירך אותה ברכבת בעת יציאתו מרוסיה בשנת תרפ"ז.
- אחיו הרב מיכאל ליפסקר
- אחיו, הרב יעקב ליפסקר.
- אחיו, הרב אריה זאב ליפסקר.
- אחותו, איידא אשת הרב אלכסנדר סנדר מנקין
- אחותו, מנוחה אשת הרב גרשון אליעזר לזרוב
- בנו, הרב יוסף יצחק ליפסקר - משלוחי הרבי במיאמי ביץ', פלורידה
- בנו, הרב מנחם מענדל ליפסקר - משלוחי הרבי ומנהל מוסדות חב"ד בדרום אפריקה
- בנו, הרב שלום דובער ליפסקר - שליח הרבי בבל-הארבור, פלורידה, ומנהל ארגון 'אל"ף' לאסירים יהודיים בארצות הברית.
- בתו, גברת שבע שוחט - סאות' ביץ', פלורידה.
- בנו, הרב חיים צבי - ע"ה.
לקריאה נוספת
- הרב שניאור זלמן דוכמן, לשמע אוזן עמודים שפג-תו.
קישורים חיצוניים
תכתב זאת לדור אחרון - תולדות משפחתו בתקופת פולטבה, שנכתבו על ידי אחיו הרב מיכאל. בתשורה מכ"ז סיוון תשע"ד.