משה נמנוב
ר' משה נמנוב (תרח"צ-ט' באייר תשע"ב), היה גאון בנגלה ומשכיל גדול בחסידות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' משה נולד בשנת תרח"צ בברית המועצות לאביו הרב ניסן נמנוב. בשנת תש"ו כשהיה בן שמונה הבריחה משפחתו את הגבול בתואנה שהם אזרחי פולין שברחו במלחמת העולם השנייה, והתיישבו זמנית במחנה המעבר פוקינג בגרמניה. בשנת תש"ח עברו לברינוא בהוראת הרבי הריי"צ לאביו.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים ברינוא, אצל אביו ששימש כמשפיע, ולאחר מכן בישיבה המרכזית ב-770.
התחתן בכ"ג כסלו תשכ"ד עם מרת מרים רייזל, בתו של ר' מרדכי שוסטרמן, הבעל קורא של הרבי. למרות היותו בעל נגלה ובעל חסידות, העדיף להתפרנס מיגיע כפיו, ועבד כמגיה בדפוס "עזרא - בלשן" של חמיו, ובעקבות ידענותו ובקיאותו, רבים מהמוציאים לאור ביקשו שדווקא הוא יגיה את ספריהם.
נפטר אור לט' באייר[1] תשע"ב בגיל 74 שנים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לר' משה ורעייתו חמש בנות:
- מרת חנה, אשת השליח ר' מנחם מענדל מוסקוביץ - שיקגו, אילינוי.
- מרת שרה, אשת המשפיע ר' יוסף יצחק פלטיאל, קראון הייטס.
- מרת בתיה, אשת השליח, ר' שניאור זלמן מרקוס, קליפורניה.
- מרת רחל, אשת השליח, ר' זלמן אהרן קנטור, קליפורניה.
- מרת שיינא, אשת ר' אברהם דוד וייספיש, חבר קה"ת ניו יורק.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זכרון להולכים - צרור תמונות מחתונתו
ט' אייר התשע"ד (09.05.2014) - שאול כהן, אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה • החסיד שנפרד ב'קולמוס הנפש'
ט"ו אייר התשע"ד (15.05.2014) - טור פרידה והערכה מחתנו, הרב זלמן אהרון קנטור (אנגלית)